הגנה בשכבות ותקיפה יוזמת בהגנת המולדת

This post is also available in: English (אנגלית)

מאת עוזי עילם,
צבא ואסטרטגיה, המכון למחקרי ביטחון לאומי

בסוף המאה ה־ 20 חל שינוי דרמטי במראהו של שדה הקרב: הלחימה הקלסית בין הצבאות של המדינות הפכה לנדירה יחסית. הלחימה בשדה הקרב המודרני היא על־פי רוב לחימה אסימטרית בין מדינה לבין יריב לא מדינתי או אף בין שני גורמים לא מדינתיים. קבוצות חמושות פוגעות באזרחים של מדינה כדי לשנות את דפוסי הפעולה שלה ולהביא לשינוי במדיניותה. את צורת הלחימה הזאת נהוג לכנות טרור.  מאז הטלטלה שגרמו פיגועי 11 בספטמבר 2001 נמצא העולם בחיפוש דרך. פיגועים באירופה, בעיראק ובמקומות רבים אחרים בעולם משקפים מציאוּת חדשה. כמו כן לאיומי המטענים ופיגועי ההתאבדות נוספו האיום של שימוש ברקטות ובטילים ושל איומי תקיפה במרחב הסייבר. חשוב ללמוד את המציאוּת הזאת כדי לגבש מענה משופר לאיומי הטרור. סל האיומים של הטרור הנו מורכב ודינמי, ולכן הוא מחייב התבוננות כוללת והשקעת מאמצים רבים בגיבוש מענה אפקטיבי.

זה שנים חווה ישראל גלי פיגועים שגרמו לנפגעים רבים. כך גם במדינות שונות בעולם, בעיקר במערב אירופה, הלכה והתעצמה פעילות הטרור, אך זו לא הגיעה לידי כך שתוגדר כאיום המחייב התארגנות מיוחדת למלחמה בו. כבר בעבר ידעו שירותי ביטחון רבים כי ארגוני הטרור השונים מסייעים זה לזה. המחתרת האירית, ארגון הצבא האדום היפני, ארגון באדר מיינהוף הגרמני, הפתח וארגונים פלסטיניים נוספים, מצאו מכנה משותף ונעזרו במחנות האימונים בלוב ובלבנון, ומאוחר יותר — באפגניסטן. צרפת, שראתה עצמה במשך שנים רבות מוגנת מפני הטרור האסלאמי, למדה בדרך הקשה כי גם היא יעד לטרור. הפיגוע ב־ 19 במרץ  2012בטולוז, שבו נהרגו מורה ושלושה ילדים יהודים, וכן רצח שלושה חיילים צרפתים על ידי אותו מפגע, הוכיחו לצרפתים כי האיום קיים בכל חומרתו. בריטניה, להבדיל ממדינות אחרות באירופה, נמצאה במשך שנים רבות במוקד איומי הטרור האירי ופיתחה, לעצמה בלבד, שיטות ואמצעים של התמודדות עם האיום הזה. רוסיה, מן הצד השני של מסך הברזל, נכשלה במלחמתה באפגניסטן, שאליה פלשה בסוף שנות ה-70. המערכה העקובה מדם מול לוחמי גרילה שאימצו את הטרור כשיטה מצליחה הסתיימה בפינוי מביש מאפגניסטן. הפיגוע של 11 בספטמבר בארצות הברית התבסס על הרעיון היצירתי של הכשרת טייסים מְפגעים. בחטיפת המטוסים לא נעשה שימוש בנשק חם, וקבוצות החוטפים שעלו על המטוסים, אשר מנו כל אחת חמישה מחבלים, לא עוררו כל חשד.

בשנים האחרונות נעשה שימוש גם באיום בטרור לא קונבנציונלי — טרור אטומי, כימי וביולוגי. האיום הכימי מומש בפיגוע באמצעות מְכלים עם חומר הלחימה הכימי סארין ברכבת התחתית של טוקיו ב־ 20 במרס, 1995. הפיגוע בוצע על ידי ארגון טרור הנקרא "אוּם שינריקיו" (האמת הצרופה),  ובו נהרגו  12 בני אדם ונפצעו רבים. הטרור הלא קונבנציונלי עדיין תלוי כחרב דמוקלס מעל ראש האנושות.

 בתחילה, ההתמודדות עם הטרור הייתה באמצעות פתרונות טקטיים נקודתיים. כך, למשל, בנתה ישראל קו הגנה לאורך בקעת הירדן שעל שמירתו הופקדה חטיבת הבִּקעה. המענה לאיום של חטיפות המטוסים הישראליים היה יצירת מערך של אבטחה פיזית במטוסים עצמם שכלל מאבטחים שהוכשרו במיוחד לתפקיד. עד הפיגועים של 11 בספטמבר לא ראו בארצות הברית צורך לאמץ את שיטת האבטחה הפיזית, הכוללת שימוש במאבטחים מיומנים, שאותה נקטה ישראל במסגרת יישום הלקחים מחטיפות המטוסים.

דומה שאנו נמצאים כבר עתה בעיצומה של מלחמת טרור גלובלית. המצב מעורר את השאלות הבאות: מהי הדרך המיטבית להתגונן מפניו? האם יש למקד את המענה בהיבטים ההגנתיים או שיש לשלב בין הגנה להתקפה? מיהו היריב והיכן בדיוק מרחב הלחימה? במאמר הזה נבחנות השאלות האלה מתוך מבט היסטורי לשם למידה והפקה של לקחים ומתוך מבט לעתיד בניסיון לגבש תובנות בנוגע לאסטרטגיה מתאימה ולטקטיקה יעילה הכוללות שילוב של הטכנולוגיה כמרכיב חיוני במענה למלחמה הזאת.

עוזי עילם הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי

המאמר פורסם לראשונה בירחון צבא ואסטרטגיה | כרך 4 | גיליון 2 |

להורדת המאמר המלא:

הגנה בשכבות ותקיפה יוזמת בהגנת המולדת