This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

Picture1

מאת רון טירה,
צבא ואסטרטגיה, המכון למחקרי ביטחון לאומי

 

5386877501_425ac21175_m

הסביבה האסטרטגית של אמצע 2012 שונה באופן מהותי מזו שהייתה קיימת שנים אחדות קודם לכן. בסביבה הזאת ישראל עלולה להזדקק להפעלת כוח צבאי שמאפייניו שונים מאלה שהיו בעבר — בתכליתם, באילוציהם, ובממשק הצבאי ־ מדיני המתחייב. מטרת המאמר הזה היא לדון בחלק מן המאפיינים הייחודיים של הפעלת הכוח בסביבה החדשה הזאת.

אחד הנושאים המרכזיים המחייבים חשיבה שונה היא העובדה שבמערכת האסטרטגית הרב־צדדית המתהווה, יכולות להיות להפעלת כוח צבאי כלפי יריב מסוים השלכות מדיניות ואסטרטגיות חשובות ביחסים עם צדדים שלישיים – חלקם יריבים, חלקם בעלי־ברית וחלקם "מתנדנדים". מובן שהאילוץ הזה היה קיים גם בעבר, אך כיום משקלו עולה: מספר הצדדים השלישיים הרלוונטיים הולך וגדל; מערכת הזיקות בין השחקנים הופכת למורכבת יותר וחלק מהן פחות צפויות; וההשלכות המדיניות והאסטרטגיות על צדדים שלישיים הופכות לעתים לשיקול חשוב יותר משיקול התוצאה הישירה הנובעת מהפעלת הכוח כלפי היריב.

MSE Logo - EN

רון טירה הוא מחבר המאבק על טבע המלחמה, מזכר 96, המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוקטובר 2008. משרת במילואים במחלקת תכנון המערכה של חיל האוויר.

מאמר זה פורסם לראשונה בירחון צבא ואסטרטגיה | כרך 4 | גיליון 2

להורדת המאמר המלא:

אסטרטגיה יישומית – אתגרי הפעלת הכוח במזרח־תיכון משתנה

תמונה (אילוסטרציה) באדיבות מחלקת דובר צה"ל