This post is also available in:
English (אנגלית)
במשך יותר משני עשורים נשענה הגנה מפני טילים על ארכיטקטורת יירוט שנפרסה לראשונה בתחילת שנות ה־2000. המערכת תוכננה להתמודד עם איומי טילים בליסטיים בין־יבשתיים (ICBM) בהיקף מוגבל. מאז השתנתה סביבת האיומים. טילים מודרניים עשויים לשאת מספר ראשי קרב, לפרוס פיתיונות או להשתמש באמצעי חדירה שנועדו לבלבל מיירטים במהלך הטיסה. מטענים מתמרנים ופרופילי תקיפה מורכבים יותר הגבירו עוד יותר את הלחץ על מערכות ההגנה הוותיקות.
כדי להתמודד עם אתגרים אלה מפותח מיירט קרקעי חדש שנועד להחליף את הצי הקיים. המערכת, המכונה Next Generation Interceptor (NGI), נבנית מן היסוד במטרה ליירט טילים בליסטיים ארוכי־טווח בשלב המסלול האמצעי — השלב שבו הטיל נע בחלל לאחר כיבוי המאיץ ולפני הכניסה מחדש לאטמוספרה. זהו חלון הזמן הקריטי שבו מיירטי ההגנה על המולדת מבצעים את היירוט.
בניגוד לדורות קודמים, המערכת משלבת מערכות הנעה, הנחיה וראש יירוט מעודכנות. בלב המערכת נמצא כלי יירוט קינטי מתקדם, שנועד להתנגש ישירות בראש הקרב הנכנס במהירות גבוהה ולהשמידו באמצעות פגיעה ישירה בלבד. על פי דיווח של ה-Defense Post, מערכות חישה משופרות מיועדות לשפר את יכולת ההבחנה, ולאפשר למיירט להבדיל בין ראשי קרב אמיתיים לבין פיתיונות. יכולות חישוב ואוטונומיה משופרות על גבי המיירט תומכות בקבלת החלטות מהירה יותר ובחוסן מוגבר מפני הפרעות אלקטרוניות.
המיירט מתוכנן לפעול כחלק מרשת חיישנים מודרנית. הוא יסתמך על נתונים ממכ"מים קרקעיים משודרגים, ממערכות אינפרה־אדום מבוססות חלל ומלווייני מעקב עתידיים. שילוב זה נועד לשפר את דיוק המעקב ולהפחית את מספר המיירטים הנדרש לכל מטרה, באמצעות יירוט מוקדם ומדויק יותר.
המערכת אינה מיועדת לפעול בבידוד. היא מהווה חלק מגישת הגנה שכבתית הכוללת מערכות הגנה אזוריות והרחבת כיסוי חיישנים. במסגרת ארכיטקטורה זו, היא משמשת כשכבת ההגנה על המולדת נגד איומים ארוכי־טווח שחוצים את קווי ההגנה האחרים.
עם זאת, קיימות מגבלות. מספרי הפריסה הראשוניים צפויים להיות מוגבלים, והמערכת תתמקד ביירוט בשלב המסלול האמצעי ולא באיומים קצרי־טווח או בשלב הסופי. אמצעי נגד מתקדמים עשויים להמשיך לאתגר גם מערכות הבחנה משופרות.
מנקודת מבט ביטחונית, מדובר בצעד משמעותי במודרניזציה של מערך ההגנה. ככל שטכנולוגיות טילים מתקדמות, שמירה על הגנה אמינה על המולדת מחייבת מיירטים המסוגלים להסתגל לאיומים מתוחכמים יותר. זהו ניסיון לשחזר את מרווח הביטחון באמצעות טכנולוגיה מעודכנת ושילוב חישה בין־תחומי.
