This post is also available in:
English (אנגלית)
פיתוח כלי טיס המסוגלים להגיע למהירויות היפרסוניות — מאך 5 ומעלה — מציב אתגרים הנדסיים קיצוניים. במהירויות כאלה, מבני הכלי נתונים לרעידות עזות, לחימום אווירודינמי חריף ולעומסים מבניים משמעותיים. גם חולשה מזערית עלולה להוביל לכשל קטסטרופלי. אימות עמידותם של חומרים ורכיבים לתנאים אלה הוא שלב קריטי עוד לפני ביצוע ניסויי טיסה.
מדגים היפרסוני חדש השלים כעת אבן דרך מרכזית בתהליך זה. ה־DART AE (שלHypersonix ), כלי טכנולוגי חד־פעמי שנועד להגיע למהירויות של עד מאך 7, עבר בהצלחה ניסויי רעידות שנועדו לאשר את שלמותו המבנית. ניסויים קרקעיים אלה מדמים את העומסים המכניים המופעלים בעת שיגור ובמהלך טיסה ממושכת במהירות גבוהה, ומבטיחים כי שלדת הכלי והמערכות הפנימיות יעמדו בלחצים האמיתיים.
על פי דיווח של Interesting Engineering, מה שמייחד את הכלי הוא גישת הייצור שלו. הוא מתואר כפלטפורמה ההיפרסונית הראשונה בעולם עם שלדת אוויר המודפסת כולה בתלת־ממד, מסגסוגות עמידות לטמפרטורות גבוהות. ייצור בהדפסה תוספתית מאפשר יצירת גיאומטריות מורכבות שקשה או בלתי אפשרי לייצר בשיטות קונבנציונליות, תוך צמצום מספר החלקים וקיצור פוטנציאלי של זמני הייצור. אורכו של הכלי כשלושה מטרים, משקלו כ־300 קילוגרם, והוא מיועד לטווח של עד כ־1,000 קילומטרים.
ההנעה מבוססת על מנוע סקראמג’ט המוזן במימן. מנועי סקראמג’ט פועלים באמצעות דחיסת אוויר נכנס במהירויות על־קוליות ללא חלקים נעים, מה שהופך אותם מתאימים לטיסה היפרסונית ממושכת. המימן מודגש כדלק בעל תפוקת אנרגיה גבוהה ושריפה נקייה, התומך הן בביצועי הדחף והן בניהול תרמי.
מנקודת מבט ביטחונית, טכנולוגיות היפרסוניות מושכות תשומת לב רבה בשל מהירותן ויכולת התמרון שלהן. כלי טיס הנעים במהירות מאך 7 מסוגלים לגמוע מרחקים ארוכים בתוך דקות ספורות, לקצר את זמני קבלת ההחלטות ולאתגר מערכות הגנה אווירית וטילי יירוט קיימות. מדגימים מסוג זה תורמים להבנת החומרים, מערכות ההנעה וטכניקות הייצור הנדרשות לפלטפורמות מהירות עתידיות.
למרות שפרטי ניסויי הטיסה העתידיים טרם פורסמו, השלמת ניסויי הרעידות מסמנת שלב חשוב לקראת אינטגרציה והכנות טרום־טיסה. מעבר לביצועים עצמם, השימוש בהדפסה תוספתית מלאה לשלדת הכלי מאותת על שינוי באופן שבו עשויים להיות מיוצרים כלי טיס מתקדמים. אם יוכח גם בטיסה, השילוב בין מנוע סקראמג’ט למבנה מודפס תלת־ממד עמיד בטמפרטורות גבוהות עשוי להשפיע על הדור הבא של מערכות היפרסוניות — אזרחיות וביטחוניות כאחד.
