מסה בלי כאוס: האפליקציה שמנהלת לחימת רחפנים בקנה מידה גדול

Representational image of the Ukrainian military

This post is also available in: English (אנגלית)

ככל שלחימת הרחפנים מתרחבת, בעיה אחת נעשית חריפה במיוחד: כמות ללא תיאום. כאשר אלפי מערכות בלתי מאוישות משוגרות מדי יום לאורך חזית רחבה, תכנון מקוטע ודיווח מאוחר פוגעים באפקטיביות הכוללת. יומנים ידניים, יישומים מנותקים ואילתור ברמת היחידה מקשים על מפקדים להבין בזמן אמת מה עובד, מה נכשל והיכן נכון להזיז משאבים.

שכבת פיקוד ושליטה דיגיטלית חדשה שפותחה באוקראינה נועדה לסגור את הפער הזה באמצעות ריכוז כל פעילות הרחפנים תחת תמונת מצב מבצעית אחת. המערכת, המשולבת באקוסיסטם (DELTA) קיים לניהול שדה הקרב, מאחדת תכנון משימות, ביצוע ודיווח עבור פעילות אווירית בלתי מאוישת. צוותי הרחפנים מזינים לפני היציאה למשימה פרטים מרכזיים — סוג הפלטפורמה, נקודת השיגור, המסלול והמשימה — והמערכת מפיקה באופן אוטומטי דוחות מובְנים עם סיום הטיסה. כך מוחלף הדיווח הידני ומתאפשר ניתוח תוצאות מיידי.

על פי דיווח של C4ISRNET, היתרון המרכזי טמון במהירות ובמשוב. באמצעות איסוף נתונים מבצעיים חיים, מפקדים מקבלים תמונה כמעט בזמן אמת של יעילות הרחפנים ביחידות ובאזורים שונים. טקטיקות מוצלחות מזוהות ומועתקות במהירות, בעוד שפלטפורמות או שיטות בעלות ביצועים נמוכים מסומנות בשלב מוקדם. חשוב לא פחות: המערכת מתעדת לא רק פגיעות מאומתות, אלא גם כישלונות — מה שמאפשר לחשב שיעורי הצלחה ועלות־תועלת אמיתיים, ולא להסתמך על עדויות ממקורות משניים.

הפלטפורמה מחוברת גם למודלים של תמרוץ מבוסס ביצועים שבהם משתמשות יחידות רחפנים. תוצאות מאומתות נרשמות אוטומטית, מה שמבטל כפילויות בדיווח ומפחית סיכון לניפוח הישגים. כך נוצר לולאה רציפה בין תכנון, ביצוע, הערכה והשלמה לוגיסטית — והפעלת הרחפנים הופכת לתהליך מדיד ומבוסס נתונים, במקום מאמץ אד־הוק (ad hoc).

מנקודת מבט ביטחונית ובתחום ביטחון המולדת, ההשלכות חורגות משדה קרב אחד. ככל שרחפנים הופכים למרכיב מרכזי באבטחת גבולות, בהגנת בסיסים ובתקיפה מדויקת, ניהול בהיקף רחב מחייב את אותה לוגיקת "חיישן־ליורה" המיושמת בכוחות קונבנציונליים. שקיפות מרכזית תומכת בקבלת החלטות מהירה יותר, בהקצאת נכסים טובה יותר ובשליטה הדוקה על טקטיקות המתפתחות במהירות — במיוחד מול יריב המסוגל להסתגל במהירות.

האבטחה נבנתה בארכיטקטורה מלכתחילה. הגישה מופרדת לפי תפקידים, מה שמגביל חשיפה במקרה שמכשירים אובדים או נפרצים, ונתונים מבצעיים נשמרים בתוך רשתות לאומיות מוגנות. בעוד שהזנות משימה בזמן אמת נשמרות תחת בקרה הדוקה, אנליטיקה מצטברת יכולה להזין פיתוחי יכולת עתידיים ושיתופי פעולה עם שותפים מהימנים.

הכיוון הכללי ברור: בעידן של ריבוי מערכות בלתי מאוישות, היתרון אינו נובע רק ממספר הרחפנים, אלא מהבנה עמוקה של אופן השימוש בהם. שליטה מרכזית מבוססת נתונים הופכת לגורם מכריע בהפיכת מסה לאפקט מבצעי משמעותי.