This post is also available in:
English (אנגלית)
הפעילות הימית המודרנית מעוצבת יותר ויותר בידי אי־ודאות. ציים נדרשים לפעול על פני מרחבים נרחבים, לשלב פלטפורמות מאוישות ובלתי־מאוישות, ולתפקד בתנאים שבהם התקשורת עלולה להיות משובשת או חסומה. בסביבות כאלה, תגובה לאירועים כבר אינה מספיקה — מפקדים זקוקים למערכות היכולות לצפות בעיות מראש, עוד לפני שהן משבשות משימות.
פלטפורמת מודיעין משימתי חדשה נועדה לגשר על הפער הזה באמצעות שילוב נתוני חישה בזמן אמת עם מודלים חיזויים. המערכת יוצרת תמונה דיגיטלית המתעדכנת ברציפות של סביבת הפעולה ושל הפלטפורמות עצמן, ומסייעת לצוותים ולמפקדים להבין לא רק מה מתרחש כעת — אלא גם מה צפוי להתרחש בהמשך.
על פי דיווח של NextGenDefense, בלב הגישה עומד מיזוג של קלטים חיים — כגון תנאי סביבה, מצב הפלטפורמה והזנות חיישנים — עם מודלים וירטואליים המדמים התנהגות משימתית. באמצעות הרצת המודלים במקביל לפעילות בעולם האמיתי, הפלטפורמה יכולה לחזות כיצד שינויים במזג האוויר, בבריאות המערכות או במשימות ישפיעו על תוצאות המבצע. כך יכולים המפעילים להתאים תוכניות בשלב מוקדם, במקום להגיב לאחר שהביצועים כבר מתחילים להידרדר.
הטכנולוגיה, הנקראת DIGIT, פותחה לפעולה הן על כלי שיט עיליים והן על נכסים תת־ימיים, לרבות פלטפורמות בלתי־מאוישות. היא מיועדת לפעול בקצה הטקטי, שבו הקישוריות למערכות פיקוד מרכזיות עשויה להיות מוגבלת. עיבוד מקומי על גבי הכלים מאפשר תמיכה בקבלת החלטות בשטח, בעוד שרכיבים מבוססי חוף מספקים תיאום משימתי ברמה גבוהה יותר כאשר התקשורת זמינה.
הפלטפורמה מאורגנת בשלושה מודולים פונקציונליים עיקריים. הראשון מספק למפקדים בחוף שכבת ניהול משימות המשלימה מערכות פיקוד ושליטה קיימות, ומציעה תמיכת החלטה מבלי להחליף תהליכי עבודה מבוססים. המודול השני פועל על גבי כלי השיט עצמם, מנטר על ההנעה, על ייצור החשמל ועל מערכות קריטיות נוספות, מזהה תקלות בשלב מוקדם וממליץ על פעולות מתקנות לפני שהכשלים מחריפים. המודול השלישי מתמקד בכלי שיט עיליים ותת־ימיים בלתי־מאוישים, ומאפשר להם לתכנן, להסתגל ולהמשיך במשימות גם כאשר הקשר עם המפעילים מקוטע.
כוחות ימיים המופקדים על הגנת נתיבי שיט, נמלים ותשתיות ימיות נהנים מכלים שמפחיתים הפתעות ומשפרים את התיאום בין ספינות מאוישות לפלטפורמות אוטונומיות. חיזוי כשלים מערכתיים או סיכונים סביבתיים עשוי להיות חשוב לא פחות ממעקב אחר איומים חיצוניים.
ככל שציים משלבים יותר מערכות בלתי־מאוישות ומוגדרות־תוכנה, היכולת לנהל מורכבות הופכת ליכולת מכרעת. באמצעות מעבר מניטור תגובתי להבטחת משימה חיזוי, פלטפורמות מסוג זה מצביעות על עתיד שבו ציים יישענו לא פחות על תוכנת חיזוי מאשר על חיישנים ופלדה — כדי לשמור על יתרון מבצעי בים.
