This post is also available in:
English (אנגלית)
העברת אספקה מהים ליבשה הייתה מאז ומתמיד אחת מנקודות התורפה הרגישות בלוגיסטיקה צבאית. אזורי גלישה, חופים רכים, מים עמוסי פסולת ותשתיות נמל פגועות עלולים להפוך תספוק שגרתי לצוואר בקבוק. כלים מסורתיים מתפקדים לרוב היטב או בים או ביבשה — אך לא בשניהם — מה שמאלץ כוחות להסתמך על מספר פלטפורמות ועל העמסות ביניים, בדיוק ברגעים שבהם מהירות ואמינות קריטיות.
רכב לוגיסטי אמפיבי אוסטרלי חדש נועד לסגור את הפער הזה. פלטפורמת Amphibious Vehicles–Logistics (AV-L) מוצגת כתחליף מודרני לכלי תובלה אמפיביים מתיישנים, במטרה מוצהרת לפעול באופן רציף במים פתוחים, בקו החוף ובשטח הפנים. במקום להסב רכב יבשתי לפעולה ימית — או להפך — המערכת תוכננה מלכתחילה כהיברידית אמיתית.
על פי דיווח של NextGenDefense, אחת הבחירות התכנוניות המרכזיות היא ההנעה. הכלי עושה שימוש במערכות סילון־מים מוגנות לחלוטין, ולא במדחפים חשופים, מה שמפחית סיכון לנזק במים רדודים או עמוסי פסולת. כך הוא יכול להתקרב לחופים, לנווט באזורי גלישה ולפעול בקרבת נמלים ללא הפגיעוּת האופיינית למכלולי הנעה ימיים. עם העלייה לחוף, מתלים עצמאיים, היגוי קדמי ואחורי ודיפרנציאל ננעל מספקים את כושר התמרון הנדרש לחציית חול, בוץ וקרקע לא אחידה.
הניידות נתמכת גם במערכת ניפוח צמיגים מרכזית, המאפשרת לצוותים להתאים את לחץ האוויר בצמיגים תוך כדי תנועה. לחץ נמוך משפר אחיזה בשטח רך, בעוד לחץ גבוה תומך בנסיעה בכביש — כך שהכלי עומד גם בתקני בטיחות אזרחיים לאחר הנחיתה. מערכות אוטומטיות מנטרות החלקת גלגלים ושקיעה, ומתאימות דינמית את הספק ההנעה כדי לסייע בהתמודדות עם תנאים מסוכנים, לרבות פעולת גלים באזור הגלישה.
מבחינה מעשית, הכלי נבנה לשאת מטענים משמעותיים. עם כושר נשיאה של עד 4.7 טון, הוא מסוגל להוביל כלי רכב, אספקה או ציוד ישירות מהאונייה לחוף ללא העמסות ביניים. נקודת הרמה יחידה ועיגונים תקניים מאפשרים הטסה באמצעות מטוסי תובלה כבדים, ותומכים בפריסה מהירה לזירות מרוחקות.
מנקודת מבט ביטחונית, פלטפורמה מסוג זה רלוונטית במיוחד על רקע התמקדות מחודשת בפעילות חופית ובמבצעים פריסתיים. כוחות מבוזרים, נמלים מאוימים ותשתיות פגועות מחייבים מערכי לוגיסטיקה גמישים ועמידים. רכב אמפיבי היכול לעבור עצמאית מהים ליבשה מצמצם תלות במתקנים קבועים ומפחית חשיפה במהלך פריקה.
הכלי מיוצר מקומית וייכנס לשירות כחלק ממודרניזציה רחבה של יכולת התמרון החופית. מעבר להחלפת כלים ישנים, הוא משקף שינוי תפיסתי: פלטפורמות לוגיסטיות נתפסות כמכפילי־כוח מבצעיים ולא כנספחים תומכים. בסביבות שבהן הגישה מאוימת ולוחות הזמנים צפופים, היכולת לגשר בין ים ליבשה באמינות עשויה להיות מכרעת לא פחות מכל מערכת לחימה.

























