This post is also available in:
English (אנגלית)
הניווט הצבאי המודרני נשען במידה רבה על אותות לווייניים — תלות שהופכת לפגיעוּת הולכת וגוברת. שיבוש GPS, הטעיה (spoofing) ושלילת אותות הם כיום מאפיינים שגרתיים של עימותים, ומותירים כוחות קרקעיים, כלי טיס ומערכות בלתי מאוישות בסיכון לאובדן מיקום ותזמון ברגעים קריטיים. בסביבות שבהן לא ניתן לסמוך על לוויינים, היכולת לנווט באופן עצמאי אינה עוד דרישה שולית, אלא צורך מבצעי בסיסי.
חלופה אחת הנבחנת כעת נשענת על משהו יסודי בהרבה מלוויינים: השדה המגנטי של כדור הארץ. גישת ניווט חדשה, המכונה ניווט מגנטי (MagNav), עושה שימוש במגנטומטרים רגישים במיוחד כדי לזהות שינויים עדינים בחתימה המגנטית של הפלנטה. שינויים אלה, הנוצרים כתוצאה מתצורות סלע מגנטיות מתחת לפני השטח, יוצרים מעין "מפה טבעית" שניתן להשתמש בה לצורכי מיקום — מבלי לשדר אותות כלשהם.
על פי דיווח של NextGenDefense, בשונה ממערכות מבוססות GPS, השיטה היא פסיבית לחלוטין. היא אינה משדרת תדרי רדיו, ולכן קשה מאוד לגלות אותה, לשבש אותה או להטעותה. עבור מתכננים צבאיים, תכונה זו אטרקטיבית במיוחד בסביבות מאוימות, מעל אוקיינוסים פתוחים או באזורים מרוחקים שבהם כיסוי לווייני עלול להיות מוגבל או נשלל במכוון. האתגר המרכזי מעולם לא היה החיישנים עצמם, אלא היעדר מפות מגנטיות מדויקות דיין, שיכולות להפוך מדידות גולמיות לנתוני ניווט אמינים.
כדי לגשר על הפער הזה, יחידת החדשנות של משרד ההגנה האמריקאי (Defense Innovation Unit) השיקה יוזמה ייעודית למיפוי השדה המגנטי של כדור הארץ ברזולוציה גבוהה בהרבה. התוכנית, המכונה GAUSS, מתמקדת בפיתוח כלי טיס בלתי מאויש המסוגל לסקור אזורי ים נרחבים ולאסוף נתונים מגנטיים באיכות גבוהה. נתונים אלה יעובדו בהמשך לכדי מקורות ייחוס ניווטיים, שישמשו פלטפורמות מבצעיות.
דרישות כלי הטיס משקפות את שאיפות התוכנית. עליו לשאת מגנטומטרים מבלי להפריע לקריאותיהם, להיפרס במהירות ולפעול ביעילות במגוון סביבות ימיות. גם יכולת ההרחבה חשובה: לאחר שהעיצוב יוכח, ניתן יהיה לייצר כלי טיס נוספים ללא צורך בתכנון מחדש יקר. אף שהיעד הוא עצמאות מ־GPS, המערכת צפויה לכלול גם אמצעי ניווט מגבים — כגון שילוב ניווט לווייני בסיוע מגנטי — כדי להבטיח חוסן במהלך משימות המיפוי.
המערכת מייצגת מעבר לתפיסת ניווט עמידה ולאו דווקא מדויקת באופן מושלם. עבור כוחות יבשה, אוויר וים, גם ודאות מיקומית מתונה עשויה להספיק כדי לתמרן, לתאם וללחום ביעילות כאשר לוויינים אינם זמינים. מערכות בלתי מאוישות, ובראשן רחפנים, עשויות להרוויח במיוחד משיטת ניווט שנותרת אמינה גם תחת מתקפה אלקטרונית.
אם תצלח, הניווט המגנטי עשוי להפוך לאפשרות שקטה אך מכרעת במגוון זירות. באמצעות הפיכת תופעה טבעית קבועה לנקודת ייחוס ניווטית, המערכת מציעה דרך לפעול בביטחון גם בסביבות שבהן GPS אינו מובטח עוד — תרחיש שצבאות מודרניים נערכים אליו יותר ויותר.
