העתיד של לוחמת המוקשים התת-ימיים: שליטה מרחוק ולא מהים

This post is also available in: English (אנגלית)

מוקשים ימיים ממשיכים להוות איום בלתי־מידתי על ציים מודרניים. עלותם הנמוכה יחסית לפריסה, לצד הקושי באיתורם, מאפשרת להם לחסום גישה לנמלים, לשבש נתיבי שיט אסטרטגיים ולסכן צוותים במהלך פעולות סילוק. אמצעי הנגד הקונבנציונליים ללוחמת מוקשים נשענים במידה רבה על כלי שיט מאוישים הפועלים באיטיות במים מסוכנים – מודל שמתקשה לעמוד בהיקף ובמורכבות של סביבת האיומים הימית כיום.

הצי המלכותי הבריטי פועל כעת להתמודד עם האתגר באמצעות שינוי תפיסתי: העברת פעילות גילוי המוקשים מהפלטפורמות עצמן אל שליטה מבוססת־נתונים. במסגרת תוכנית חדשה, יפותח דור מתקדם של מרכזי פיקוד ובקרה ניידים ואוטונומיים, שינהלו מרחוק מבצעי לוחמת מוקשים. מרכזים אלה נועדו לתאם צי של כלים בלתי מאוישים – מעל ומתחת לפני המים – ולאפשר גילוי וסיווג מוקשים ממרחק, תוך חשיפת מספר מצומצם יותר של אנשי צוות לסיכון.

בליבת הקונספט עומדת ארכיטקטורת פיקוד ושליטה אוטונומית, המסוגלת לשלב מערכות רבות לכדי תמונת מצב מבצעית אחת. במקום להתייחס לכל רחפן או חיישן כאל נכס עצמאי, מרכזי הפיקוד יאחדו נתונים ממגוון פלטפורמות, ויאפשרו למפעילים לתכנן משימות, לעקוב אחר ביצוען ולקבל החלטות כמעט בזמן אמת. התצורה הראשונית תהיה מבוססת־מכולות, מה שיאפשר פריסה גמישה ממתקני חוף, נמלים או כלי שיט תומכים.

על פי דיווח של Interesting Engineering, מרכיב מרכזי במערכת הוא חבילת ניהול משימות מבוססת בינה מלאכותית, שכבר נמצאת בשימוש במספר ציים. תוכנה זו תומכת בכל מחזור המשימה – משלב התכנון, דרך הביצוע ועד ניתוח שלאחר המשימה – ומותאמת הן ללוחמת מוקשים קונבנציונלית והן לפעילות אוטונומית. לצידה פועל כלי תכנון והערכה מונחה־AI, המיישם למידת מכונה על נתוני סונאר וחיישנים. באמצעות סינון ותיעדוף אוטומטיים של מגעים חשודים, המערכת מפחיתה את עומס העבודה על המפעילים, מאיצה את תהליך הזיהוי ומשפרת את הדיוק.

המעבר למרכזי פיקוד אוטונומיים משקף מגמה רחבה יותר לעבר מה שבריטניה מגדירה כ"צי היברידי" – שילוב בין פלטפורמות מאוישות למערכות בלתי מאוישות. לוחמת מוקשים מהווה נקודת פתיחה טבעית לגישה זו, בשל רמת הסיכון הגבוהה וההסתמכות המשמעותית על חישה וניתוח נתונים. שליטה מרחוק תומכת גם בלוחמת קרקעית־ים רחבה יותר, לרבות הגנה על תשתיות תת־ימיות.

השלב הראשון של התוכנית מתמקד בשני מרכזי פיקוד מבוססי־מכולות, אך הארכיטקטורה תוכננה להתרחב – מיחידות ניידות ועד מרכזי שליטה חופיים גדולים. באמצעות הצבת האוטונומיה והבינה המלאכותית בלב לוחמת המוקשים, הצי המלכותי מעצב מחדש את אופן ההתמודדות עם אחת הבעיות הוותיקות בלוחמה הימית, תוך העדפת בטיחות, מהירות וגמישות על פני קרבה פיזית לאיום.