This post is also available in:
English (אנגלית)
שמי הקרב המודרניים הופכים צפופים יותר ויותר, רוויים באיומים קטנים וזולים שקשה ליירטם באמצעים קונבנציונליים ובטח שבעלות תועלת. מול המציאות המשתנה הזו, צצים פתרונות טכנולוגיים פורצי דרך שחזרו למרכז הבמה. אחד כזה מגיע מעבר לים, בדמות מטוסים בלתי מאוישים גדולים החמושים בלייזר רב-עוצמה – פיתוח שעשוי לשנות את כללי המשחק ואת שיקולי הכדאיות המבצעית.
על פי דיווח של Interesting Engineering, מדובר במערך עתידי של כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"ם) בקטגוריות 4 ו-5, כלומר פלטפורמות גדולות שמשקלן עולה על 600 ק"ג, אשר צפויות להיכנס לשירות כבר בשנים הקרובות. הייחוד של מערכות אלו טמון במטען ייעודי המודולרי: נשק לייזר עתיר אנרגיה, שאינו קבוע מראש בכל כטב"ם, אלא מותקן באופן נקודתי לפי הצורך המבצעי ובהתאם לזירת הפעולה. הלייזרים הללו אינם מיועדים רק ליירוט פיזי; הם מסוגלים לעוור חיישנים אופטיים ואלקטרו-אופטיים, להתיך רכיבים אלקטרוניים חיוניים ובכך להשבית מערכות ירי או תקשורת, ובהרף עין להפיל איומים אוויריים כמו כטב"מים תוקפים – וכל זאת בעלות תפעולית זניחה לעומת מיירטים קינטיים יקרים.
ההשלכה המבצעית של מערך כזה היא דרמטית. בעידן שבו איומי כטב"מים זולים ומתכלים מהווים אתגר כלכלי ואופרטיבי משמעותי למערכי הגנה יקרים, מציע הלייזר האווירי מענה אסימטרי אפקטיבי. הוא מאפשר "סגירת מעגל" מהירה ומדויקת נגד מטרות אוויריות, מפחית את התלות בתחמושת יקרה ומגביל את "בנק המטרות" של האויב – שפעולתו מתבססת לעיתים קרובות על יצירת רוויה והתשה. היכולת להפעיל הן "הרג רך" (עיוורון חיישנים ושיבוש אלקטרוני) והן "הרג קשה" (הפלה פיזית) מאותה פלטפורמה, מעניקה למפקד שדה הקרב גמישות טקטית חסרת תקדים ועליונות אווירית מתחדשת אל מול איומים מתפתחים.
פיתוחים מסוג זה מצביעים על כיוון ברור – שילוב עמוק יותר של נשק אנרגיה מכוונת בפלטפורמות אוויריות אוטונומיות. הפוטנציאל לשילוב טכנולוגיות דומות גם בזירות אחרות, והיכולת להתמודד עם איומים מתפתחים בעלות-תועלת גבוהה, ממצבים את הלייזר האווירי כאחד מאבני היסוד של ההגנה האווירית העתידית, ואף כאמצעי התקפי נקודתי.
