This post is also available in:
English (אנגלית)
חילות ים מודרניים מתמודדים עם פער הולך וגדל בין ספינות הדגל המזדקנות לבין דרישות הלחימה האווירית העתידית. נושאות מטוסים נדרשות כיום לתמוך במטוסים כבדים יותר, במערכות בלתי מאוישות, בחיישנים עתירי אנרגיה ובמערכות שליטה ובקרה עתירות נתונים — וכל זאת תוך שמירה על רלוונטיות לאורך 40 עד 50 שנות שירות. פלטפורמות שתוכננו בסוף המאה ה־20 מוגבלות יותר ויותר ביכולת ייצור החשמל, בתצורת הסיפון ובמרווחי הצמיחה העתידיים.
צרפת מתמודדת עם האתגר הזה באמצעות תחילת בנייתה של נושאת המטוסים מהדור הבא, Porte-Avions Nouvelle Génération (PANG). הספינה, שנועדה להחליף את נושאת המטוסים Charles de Gaulle, מתוכננת מלכתחילה להתמודד עם כנפי אוויר עתידיות, חימושים מתפתחים ופעילות ימית המבוססת על נתונים. לאחר שהתקציב אושר במסגרת תקציב 2025, התוכנית עברה משלב התכנון לשלב הביצוע, עם יעד כניסה לשירות בשנת 2038.
על פי דיווח של NextGenDefense, בליבת התכנון עומדת שאיפה לספק קיבולת וסיבולת גבוהות משמעותית מאלו של קודמתה. אורכה של הספינה יהיה כ־310 מטרים והדחקה המלא יעמוד על כ־78 אלף טון — מה שהופך אותה לספינת המלחמה הגדולה ביותר שנבנתה אי פעם באירופה. היא תונע באמצעות שני כורים גרעיניים מדגם K22, שיספקו תפוקת חשמל גבוהה בהרבה מזו של הנושאת הנוכחית, ויאפשרו הפעלה רציפה במהירויות של עד 50 קמ"ש, לצד תמיכה במערכות עתירות אנרגיה שעל הסיפון.
נושאת המטוסים תוכננה לשמש כצומת מרכזי בלחימה ימית עתירת עצימות. היא תישא לפחות 40 כלי טיס, בהם 36 מטוסי קרב, פלטפורמות התרעה מוקדמת, מסוקים ומספר הולך וגדל של רחפנים קלים. שתיים עד שלוש קטפולטות אלקטרומגנטיות יאפשרו שיגור של מטוסים כבדים מהדור הבא ביעילות גבוהה יותר ממערכות מבוססות קיטור, ובמקביל יפחיתו עומסים מבניים על כלי הטיס.
מעבר ליכולות האוויריות, הספינה משקפת מעבר ללחימה משולבת דיגיטלית. נושאת המטוסים תוכננה סביב מערכת לחימה ממוקדת־נתונים, ומהווה צעד משמעותי לעבר הפעלה ימית דיגיטלית יותר. ארכיטקטורה זו נועדה לקצר מחזורי קבלת החלטות ולשפר תיאום בין כוחות אוויריים, ימיים ותת־ימיים. התכנון גם מאפשר שדרוגים עתידיים, לרבות שילוב של נשק אנרגיה מכוונת כאשר טכנולוגיות אלה יבשילו.
הבנייה מתבצעת בעיר סן־נאזֶר, בשילוב מומחיות של מספנות אזרחיות וצבאיות. אף שהספינה לא תיכנס לשירות בעוד למעלה מעשור, בחירות התכנון שלה מאותתות כיצד חילות ים מובילים נערכים לעתיד שבו נושאות מטוסים נדרשות לייצר יותר אנרגיה, לתמוך בכנפי אוויר משולבות מאוישות ובלתי מאוישות, ולהסתגל באופן מתמשך לאיומים חדשים.
באמצעות מערכת זו, צרפת משקיעה בפלטפורמה שלא נועדה רק להחליף נושאת מטוסים קיימת — אלא לשמש עוגן מרכזי של התעופה הימית גם במחצית השנייה של המאה.
