This post is also available in:
English (אנגלית)
מערכי ההגנה האווירית של אירופה עומדים בשנים האחרונות תחת ביקורת הולכת וגוברת, במיוחד על רקע עלייתם של איומי טילים בליסטיים ארוכי־טווח. מרבית המערכות הקיימות ביבשת — המותאמות בעיקר ליירוט קצר ובינוני — מספקות הגנה מוגבלת מפני טילים הטסים מחוץ לאטמוספרה. כעת, גרמניה עושה צעד משמעותי לסגירת הפער: הפעלת הרכיבים המבצעיים הראשונים של שכבת הגנה בליסטית חדשה.
על פי דיווח של ה-Defense Post, המערכת, המבוססת על המיירט חץ 3 הישראלי, נועדה ליירט טילים בליסטיים ארוכי־טווח בשלב הטיסה החוץ־אטמוספרי שלהם — שלב המחייב מיירטי־גובה קיצוניים ומערכי מכ"ם ומעקב רגישים במיוחד. עד כה הסתמכה גרמניה על סוללות פטריוט ליירוט בינוני ועל מערכות IRIS-T ליירוט קצר — מה שהותיר פער מול טילים מתקדמים בעלי טווח גבוה.
היכולת החדשה מטפלת בפער הזה באמצעות התראה מוקדמת, מעקב ויירוט בגובה רב מאוד. המיירטים במערכת מסוגלים לפגוע במטרות בגבהים המתקרבים ל־100 ק"מ — הרבה מעבר ליכולתן של מערכות הגנה אווירית מסורתיות. הארכיטקטורה כוללת חיישני מכ"ם ארוכי־טווח, משגרים ניידים וסוללות מיירטים, המתחברים למערך השליטה והבקרה של נאט"ו.
שילוב שכבת יירוט בליסטית ארוכת־טווח מוסיף עומק אסטרטג: הוא מאפשר יירוט מוקדם יותר, מגדיל את שטח ההגנה סביב תשתיות חיוניות, ומחזק את ההגנה המשותפת של אירופה בתקופה של מתיחות גיאו־פוליטית. במסגרת יוזמת "מגן השמיים האירופי", המערכת תתרום להגנה רב־לאומית משותפת, לצד יכולות של 23 מדינות נוספות המשתתפות ביוזמה.
הפריסה הזו גם מסמנת את הפעם הראשונה שמערכת חץ נפרסת מחוץ לישראל, בעקבות הסכם שנחתם ב־2023. רכיבים נוספים ייפרסו בבסיסים גרמניים נוספים ככל שהמערכת תתקדם לקראת כשירות מבצעית מלאה.
מעבר להישג המבצעי, המהלך מדגיש את מאמצי אירופה לבנות ארכיטקטורת הגנה מפני טילים רב־שכבתית, כזו המותאמת לאיומים מתקדמים ולא נשענת רק על מערכות מתקופת המלחמה הקרה. ככל שטכנולוגיות טילים ארוכי־טווח מתפשטות, מדינות מאיצות את חיזוק יכולות ההתראה והיירוט שלהן. אימוצה של מערכת זו בידי גרמניה מייצג שינוי מהותי בתפיסת ההגנה האירופית, ותוספת מרכזית למנגנון ההרתעה המשותף של נאט"ו.
