This post is also available in:
English (אנגלית)
מודל חדש של בינה מלאכותית מציג תוצאות מבטיחות בהדמיית התנהגות אנושית, בדיוק שלא נצפה עד כה במדעי הקוגניציה. המודל, שנקרא Centaur, פותח כדי לחזות כיצד בני אדם מקבלים החלטות במגוון רחב של מצבים – כולל כאלה שאינם מוכרים להם.
Centaur פותח במכון לבינה מלאכותית ממוקדת-אדם של Helmholtz Munich, והוא מבוסס על מאגר נתונים עצום – יותר מ-10 מיליון החלטות אינדיבידואליות של למעלה מ-60,000 משתתפים ב-160 ניסויים פסיכולוגיים מבוקרים, כך לפי ההודעה לעיתונות. הניסויים כללו תחומים כמו נטייה ללקיחת סיכונים, תגובה לתגמולים, שיקול דעת מוסרי ועוד. מאגר הנתונים, שנקרא Psych-101, הותאם במיוחד לאימון מודל שפה בהתנהגות קוגניטיבית.
מודלים קודמים התבססו על חוקים נוקשים או עיצוב ממוקד-משימה. Centaur, לעומת זאת, לומד דפוסים כלליים שניתנים ליישום רחב בקבלת החלטות אנושית. הוא קולט קלטים המתוארים בשפה טבעית, ומנבא לא רק את תוצאת ההחלטה, אלא גם את זמן התגובה הצפוי – ובכך מספק הבנה רב-שכבתית של תהליך קבלת ההחלטות. היכולת הזו לדמות קוגניציה בצורה דינמית מקרבת את החוקרים להעתקה של המנגנונים המנטליים הבסיסיים של החשיבה.
אחד היישומים האפשריים למודל הוא בתחום הפסיכולוגיה הקלינית. באמצעות הדמיה של האופן שבו אנשים עם מצבים נפשיים שונים מקבלים החלטות, המודל עשוי לסייע בזיהוי סמנים התנהגותיים למחלות כמו חרדה ודיכאון. גרסאות עתידיות של מאגר הנתונים יכללו פרופילים פסיכולוגיים ונתונים דמוגרפיים – ובכך ירחיבו את השימוש בו למחקר מותאם אישית בתחום בריאות הנפש.
מעבר לתחום הפסיכולוגי, המודל עשוי לשמש ככלי לקבלת החלטות בתחומים כמו בריאות, מדיניות ציבורית וכלכלה התנהגותית. היכולת לדמות שיקול דעת אנושי בתגובה למצבים מורכבים מהעולם האמיתי עשויה לתרום לתכנון שירותים או התערבויות אפקטיביות יותר.
צוות המחקר מדגיש את החשיבות שבשימוש אתי, תוך קידום מערכות שקופות ופתוחות. מטרתם היא לשמור על שליטה מלאה על הנתונים ועל התנהגות המודל, כדי להבטיח שנעשה בו שימוש אחראי – במיוחד בתחומים רגישים.
בשלבים הבאים של המחקר, הצוות מתכנן לבדוק כיצד החישובים הפנימיים של המודל תואמים לאסטרטגיות קוגניטיביות אמיתיות. הדבר עשוי להעניק הבנה עמוקה יותר של האופן שבו בני אדם מעבדים מידע – וכיצד תהליכים אלו משתנים בין אוכלוסיות שונות.
הממצאים פורסמו בכתב העת Nature, ומהווים צעד משמעותי קדימה בשימוש בבינה מלאכותית לחקר קוגניציה אנושית בקנה מידה רחב.
