This post is also available in:
English (אנגלית)
בתקדים בתחום הבינה המלאכותית, פסק דין של בית המשפט העליון בלונדון שלח אזהרה חדה לאנשי מקצוע בתחום המשפטים: ציטוט של פסקי דין פיקטיבים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית יכול להוביל להאשמה בביזוי או אפילו תביעה פלילית.
הפסיקה, שניתנה על ידי השופטת ויקטוריה שארפ, התמקדה בשני מקרים משפטיים שבהם נעשה שימוש בכלי בינה מלאכותית להכנת עתירות לבית המשפט. על פי רויטרס, המסמכים כללו פסיקה מפוברקת לחלוטין, תופעה הידועה בעולם הבינה המלאכותית כ"הזיה", שבה מודלים גנרטיביים כמו ChatGPT מייצרים מידע שגוי שנשמע הגיוני. השופטת הדגישה את האיום שמציב שימוש לרעה כזה לאמון הציבור במערכת המשפט וקראה לרפורמות מיידיות באופן שבו בינה מלאכותית משולבת בעבודה המשפטית.
"יש השלכות חמורות על יישום הצדק ואמון הציבור במערכת המשפט אם בינה מלאכותית מנוצלת לרעה", נכתב בפסק הדין, מה שהדגיש את הדחיפות הן לרגולטורים משפטיים והן לגורמים פרטיים לקבוע גבולות מחמירים יותר.
בעוד שכמה ארגונים משפטיים פרסמו הנחיות כלליות לגבי השימוש ב-AI, הפסיקה קבעה כי הנחיות כאלה בלבד אינן מספיקות עוד. במקום זאת, יש צורך בפיקוח ואחריות חזקים יותר, במיוחד כאשר כלי בינה מלאכותית גנרטיביים הופכים לנגישים ומתוחכמים יותר.
לפסיקת בית המשפט יש השלכות מעבר למגזר המשפטי, והיא מדגישה דאגה רחבה יותר לגבי השימוש הבלתי מבוקר בבינה מלאכותית גנרטיבית בתחומים מקצועיים. בתעשיות כמו בריאות, פיננסים, עיתונאות ואקדמיה – שבהן הדיוק והאחריות הם קריטיים – הסיכון של "הזיות" והחדרת מידע כוזב יכול להוביל לנזק בעולם האמיתי, הפסד כספי או נזק למוניטין. בדיוק כפי שעורכי דין חייבים לאמת הפניות משפטיות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית, רופאים המסתמכים על כלי אבחון של בינה מלאכותית או עיתונאים המשתמשים בבינה מלאכותית כדי לנסח מאמרים חייבים להבטיח שהמידע המיוצר ייבדק בקפדנות. פסק הדין משמש תזכורת לכך שבעוד ש-AI גנרטיבי יכול לשפר את הפרודוקטיביות והחדשנות, יש להתייחס לתרומה שלו תמיד כנקודת התחלה – לא כתשובה סופית.
