This post is also available in:
English (אנגלית)
מצוד בן עשרות שנים הגיע לסיומו הדרמטי הודות לבינה מלאכותית, כאשר טכנולוגיית זיהוי פנים סייעה לרשויות בבריטניה לאתר ולעצור את אחד הנמלטים החמקמקים ביותר בבריטניה. המקרה ממחיש כיצד כלי בינה מלאכותית משמשים יותר ויותר לעבודת חקירה מתקדמת בתחום אכיפת החוק.
ריצ'רד בורוז, עבריין מין שנעלם ב-1997, נידון ל-46 שנות מאסר לאחר שנמצא אשם ב-97 אישומים של התעללות מינית בילדים. פשעיו, שהתרחשו בשנות ה-60 עד שנות ה-90, בוצעו בזמן שהוא החזיק בעמדות אמון כמנהל בית ספר פנימייה ומנהיג צופים באנגליה.
למרות מאמצים נרחבים של הרשויות בבריטניה, כולל סיוע מהאינטרפול וערעורים ציבוריים באמצעות Crimewatch, הצליח בורוז להתחמק ממעצר במשך כמעט שלושה עשורים. נקודת המפנה הגיעה כאשר בלשים ממשטרת צ'שייר פנו לתוכנה לזיהוי פנים כדי לפתוח מחדש את החיפוש.
על פי דיווח ה-BBC, פריצת הדרך נעשתה באמצעות PimEyes, מנוע חיפוש לזיהוי פנים המופעל על ידי AI. הפלטפורמה מאפשרת למשתמשים להעלות תמונה ולסרוק את האינטרנט כדי לאתר תמונות דומות. כאשר המשטרה העלתה תמונה ישנה של בורוז, התוכנה זיהתה מספר התאמות כמעט באופן מיידי, שאחת מהן הובילה לתמונות שפורסמו לאחרונה בעיתון מקומי בפוקט.
החשוד, שחי תחת השם פיטר סמית', נכח במסיבת פרישה בתאילנד, ונקודה מזהה על צווארו אישרה את זהותו. תגלית זו הובילה בסופו של דבר למעצרו.
מה שמעניין במקרה הזה הוא שהכלי שבו השתמשו לא פותח למטרות אכיפת החוק, וגם לא היה מדובר במערכת ממשלתית בלעדית. PimEyes, שנוצר במקור בפולין, נגיש לכל מי שנמצא באינטרנט ולא בנוי לחקירות פליליות. עם זאת, התוכנה השיגה את מה שכלי חקירה מסורתיים לא הצליחו במשך 28 שנה.
האירוע מדגיש את התפקיד המתרחב של AI וטכנולוגיה זמינה לציבור בפתרון מקרים מורכבים, מה שמעלה הן הזדמנויות והן שאלות על העתיד של מעקב דיגיטלי ושימוש מוסרי בזיהוי פנים. לעת עתה, האירוע מהווה דוגמה עוצמתית לאופן שבו בינה מלאכותית יכולה לסייע בהבאת נמלטים לדין.
