פליטות הפחמן של חוות שרתים יצומצמו עם מולקולה מהפכנית שפותחה באמצעות בינה מלאכותית

This post is also available in: English (אנגלית)

ככל שהבינה המלאכותית ממשיכה לגדול בהיקף ובמורכבות שלה, כך גם טביעת הרגל הסביבתית שלה. דרישות האנרגיה של חוות השרתים הענקיות שמשמשות להכשרת מודלי בינה מלאכותית תורמות באופן משמעותי לפליטות הפחמן הגלובליות. אבל גישה חדשה שואפת להפוך את המשוואה הזו על ידי הפיכת השרתים האלה לחלק מפתרון האקלים.

פרויקט פיילוט בבריטניה בוחן מערכת לכידת פחמן חדשה שתוכננה במיוחד לחוות שרתים. המערכת, שפותחה על ידי סטארטאפ בשם Orbital Materials, משתמשת בחום הנפלט משרתים כדי להפעיל תהליך לכידת אוויר ישיר (direct air capture  – DAC) – שיטה להסרת CO2 מהאטמוספירה. מה שמבדיל את המאמץ הזה מאחרים הוא השימוש ב-sorbent (חומר סופח) חדש – אבקה סגולה שהונדסה באמצעות בינה מלאכותית כדי שהחומר יפעל ביעילות בטמפרטורות גבוהות יותר מחומרים קונבנציונליים, על פי Interesting Engineering.

מערכות DAC מסורתיות מסתמכות על אוויר קר ומתקשות בסביבה החמה מאוד של חדרי שרתים. המולקולה של אורביטל, שתוכננה על ידי בינה מלאכותית, פותרת זאת על ידי עבודה בתנאים חמים, ומאפשרת הסרת פחמן באתר ללא צורך בקירור או שינוי של התשתית הקיימת. החומר מאוחסן בתוך מכולות משלוח ניידות, מה שהופך את המערכת לסקלבילית וקלה לפריסה בכל מרכזי הנתונים.
הפיילוט, שנערך בשיתוף עם מרכז נתונים של Civo, נועד להוכיח כי DAC יכול להיות גם חסכוני ויעיל. הערכות ראשוניות מצביעות על ירידה בעלויות הלכידה לכ-200 דולר לטון CO2, נמוך משמעותית מאמת המידה של 1,000 דולר שמקושרת לעתים קרובות לטכנולוגיות לכידת פחמן קודמות.

למרות שהיא עדיין בשלביה המוקדמים, היוזמה מייצגת תנועה רחבה יותר לקראת שילוב בינה מלאכותית עם טכנולוגיות אקלים. השימוש של אורביטל בלמידת מכונה לפיתוח חומרים מתקדמים יכול לסלול את הדרך לפתרונות מותאמים יותר וספציפיים למיקום עבור פליטות תעשייתיות.

בעוד שספקי ענן גדולים הכירו בטביעת הפחמן של הפעלת בינה מלאכותית, מעטים הטמיעו מערכות להסרת פחמן בקנה מידה גדול. הפיילוט של אורביטל יכול לשמש כהוכחה לרעיון, ומדגיש כיצד ניתן לדמיין מחדש את הבינה המלאכותית ותשתית הנתונים לא רק כתורמים למשבר האקלים, אלא ככלי פעיל לטיפול בו.