This post is also available in:
English (אנגלית)
מומחים טוענים שיש מעל 160 מיליון חתיכות של פסולת חלל המקיפות את כדור הארץ, אשר עלולות להוביל למצד מסוכן של שרשרת תגובות והתנגשויות. עם זאת, על פי הדו"ח החדש של נאס"א ייתכן והדברים לא חמורים כמו שחשבנו, במיוחד בעקבות כמה אסטרטגיות חדשות ומבטיחות.
הדו"ח מדגיש כי הימנעות מהתנגשויות בחלל היא קריטית – אם פיסת פסולת חלל שוברת לוויין הנמצא במסלול היא יוצרת תיצור עוד רסיסים רבים שבתורם מפרקים לוויינים אחרים, מה שיכול להוביל לאפקט קטסטרופלי המכונה "תסמונת קסלר".
הדו"ח משווה מעל לעשר אסטרטגיות שונות להפחתת הסיכון להתנגשויות בין לוויינים ופסולת חלל, כולל משימות להסרת פסולת חלל, הגנה טובה יותר על לוויינים, ומעקב משופר אחר פסולת חלל. "מחקר זה מאפשר לנו להתחיל לענות על השאלה: מהן הפעולות החסכוניות ביותר בהן אנו יכולים לנקוט כדי לטפל בבעיה הגוברת של פסולת במסלול?" כך אומר המחבר הראשי של הדו"ח, אנליסט נאס"א ג'ריחו לוק.
על פי Interesting Engineering, אחת השיטות היעילות ביותר היא צמצום "זמן ההשלכה" לאחר המשימה בחלל (משך הזמן בו לוויין רשאי להישאר במסלול לאחר שהוא משיג את יעדי המשימה שלו), מכיוון שהפחתת מסגרת הזמן הזו תפחית באופן משמעותי את כמות העומס במסלול בעלות נמוכה יחסית.
מאמר חדש זה מתבסס על דו"ח מוקדם יותר מ-2023 שנועד להעריך את העלות שגובה פסולת החלל על מפעילי לוויינים, כולל עלות התמרון כדי להימנע מהעצמים במסלול. לוק מסביר כי "על ידי מדידה בדולרים, אנחנו יכולים להשוות ישירות בין חלליות מגן למעקב אחר פסולת קטנה יותר או הסרת 50 חתיכות גדולות של פסולת לבין הסרת 50,000 חתיכות קטנות יותר".
רק בשבוע שעבר, מאמץ משותף של המגזר הפרטי השיק גם את יוזמת "סימני פסולת החלל" (Space Trash Signs initiative), שהדגישה את בעיית פסולת החלל על ידי יצירת "קבוצות כוכבים" פסולת והתוותה את העלות של הסרת כל אחד מחלקי פסולת החלל המרכיבים את התבניות המאולתרות הללו.
