תערוכת Milipol בסינגפור 2024 – סקירת טרנדים בשוק ה-HLS
This post is also available in: 
English (אנגלית)
כתבה מאת אור שלום
תערוכת Milipol, שנערכה בסינגפור ב-3-5 באפריל 2024, עסקה כהרגלה בטכנולוגיות להגנת המולדת. התערוכה בשיתוף של סוכנויות הביטחון והמשרד לביטחון פנים של סינגפור, ה-HTX (סוכנות מדע וטכנולוגיה לצורכי ביטחון המולדת) וכמובן הנהלת Milipol (צרפת).[1] בתערוכה הוצגו מערכות אבטחה מתקדמות, טכנולוגיות ייעודיות לגופי אכיפה, טכנולוגיות ייעודיות ליחידות השתלטות (יבשה וים) מתקדמות לשדה הקרב, הגנת גבולות ותשתיות קריטיות. התערוכה אירחה כ-350 חברות וטכנולוגיות מציגות, משלחות שונות ולא מעט מבקרים מ-25 מדינות בעולם (לכדי למעלה מ-10,000 אורחים). ככזו הייתה התערוכה אטרקטיבית במיוחד לאיתור טכנולוגיות מעניינות וחדשנות, הזדמנויות, שיתופי פעולה והתחקות אחר שוק ה-HLS. זאת, כמגמה מעניינת לכשעצמה להקיש על ההיצע, הצרכים והעתיד. מעניין, כפי שאסקור גם בהמשך, לראות את הקשר שבין המשרד לביטחון פנים וגופי המחקר והאקדמיות להאצת פיתוחים ייעודים המשלבים ומשדרגים משמעותית את היכולות בתחום הגנת המולדת, הביטחון ושימושי ה-HLS בכלל.
אתגרי הביטחון והגנת המולדת הם מורכבים. ככאלו, תיכנון מענים בנושאי ה-HLS וסיכול איומי טרור מחייבים ניתוח ביחס לאופי האיום, התחקות אחר דפוסי פעילות של התוקף (ראיית התוקף) ואפיון בהתאם לתנאים משתנים. לא פעם קיים גם צורך בשקלול תבחיני רגולציה (כדוגמת שימוש במודיעין OSINT תחת ה-GDPR וכד'). לצד אלו הם מחייבים היכרות של מגמות ויכולות טכנולוגיות מתקדמות והטמעתן.
מימוש ה-AI במערכות HLS לשימושים שונים:
אחת המגמות החדשות בשנים האחרונות היא השימוש במערכות מבוססות AI. שימוש זה מאפשר בין היתר היתוך מידע בין מקורות שונים, יכולות עיבוד מהיר ואינטגרציה באופן התורם לטכנולוגיות חכמות שתורמות לפעילות באופן מיטבי. כך למשל היכולת להצטייד בערכה ייעודית לאיסוף כלל המידע העולה ממצלמות אבטחה ומקורות טכנולוגיים נוספים לצורך היתוך בתהליך חקירה (פורנזיקה). כאן מסייעת המערכת להחלטות מדויקות המתבססות על יכולות אנליטיות מבוססות AI ו-ML.
מגמה זו בלטה גם בתערוכה במיצגים ויכולות ששילבו אנליטיקה ו-AI לשימושים שונים (החל ממצלמות אבטחה, מערכות שיקוף, וכלה בכטב"מים, מכ"מים ועוד)[2]. מגמה זו באה לידי ביטוי באירוע AI and Homeland security, תוך מטרה לשלב מיומנויות בתחום זה לטובת ביטחון המולדת.[3] אחד הנושאים בו התמקדה התערוכה היה שיפור יכולות AI באמצעות ה-Multi-Model GenAI.[4] מודל זה מאפשר לספק למערכת ריבוי נתונים ממקורות שונים כדוגמת טקסט, תמונות, שמע וכד' באופן המעבה את המערכת ומאפשר דיוק פלטים על בסיס תוצרים אלו. כך לדוגמא בתהליך של ניתוח שטח או חקירה פורנזית מתוך זירת פשע השימוש ב-Multi-Model GenAI יבוא ליידי ביטוי באיסוף מיידעים וריבוי ע"י מקורות שונים כדוגמת משקפיים חכמות בשילוב מידע טקסטואלי באופן שיניב ניתוח עמוק יותר.
שוק הרחפנים ומערכות אנטי רחפנים (Anti Drone):
בתערוכה הוצגו לא מעט פתרונות של שימוש ברחפנים לצורכי אבטחה או לשימושים בשדה הקרב עם יכולות מתקדמות (כדוגמת מערכות צילום ברזולוציה חדה) וכן שילוב של אנליטיקה מבוססת AI במטרה לשפר ביצועים, כמו גם לתמוך בתוכניות המשימה. מימושים אלו הוכיחו את היכולת לאסוף מידע ממקורות שונים לצורך קבלת תוצאות ופלט אפשרי באמצעות תהליך של Multi-Model GenAI. כך לדוגמא איסוף של תמונות, סרטים ומידע על מידע (Metadata) כדוגמת נתוני גובה, מרחקים, מיפוי וכד'. מו"פ מעניין של אוניברסיטת קולומביה הציג את הצורך והיתרון המשמעותי בשילוב ה-AI לסל היכולות. זאת במענה לשיפור יכולת גילוי מוקשים באמצעות רחפנים, שכן היכולת לגילוי מוקשים מאתגרת בשל העובדה שמרבית המוקשים בעלי תכולת מתכת מופחתת (EMI), לצד זה המיקומים והפיזור אקראי באופן שמקשה את המשימה עוד יותר. בהתאם לקונספט שפיתחו החוקרים מעל אזור נבדק הם השיגו הצלחה על בסיס שימוש באלגוריתמים שאומנו עוד קודם לכן אל מול 70 סוגי מוקשים, תחמושת ומטעני נפץ בתהליך של עיבוד תמונה, ניתוח וסיווג (קלסיפיקציה).[5]
המגמה הבולטת בשוק הרחפנים היא היכולת לשלב את הרחפן כחלק ממערך שלם של מערכות המדברות בינן לבין עצמן. גם כאן, דוגמא נוספת היא היכולת לממש יכולות אלו לטובת אחיזת שליטה בתנאי שטח, משתנים סביבתיים וכד' (כדוגמת סביבת לחימה בה נדרשת אחיזה אבטחתית). מימוש אפשרי לאופן זה הוא הטסת רחפנים לצורך ניתוח שטח, איתור כתלי קיר אפשריים והיצמדות אליהם. מכאן ואילך משמש הרחפן כמצלמת אבטחה לאחיזה שטח טקטית עד המשימה הבאה. הצורך לרחפני משימה (של שגר ושכח) גם הוא מעניין, ומטרתו להבטיח את המבצעיות והשלמה המשימה כיחידה אוטונומית (חצי אוטונומית) ועצמאית. כך גם היכולת לנתח את השטח, להתמודד עם מכשולים וחסמים, וכן לתכנן את המשימה באופן המיטבי כבודד או כחלק מנחיל.[6] ל-AI וה-ML יכולות משמעותיות להבטחת יכולת זו. השימוש הנרחב ברחפנים בשנים האחרונות לשימושים שונים, ובכללם גם לצורכי איסוף מודיעין ותקיפה, מגדיל גם את הביקוש למערכות לסיכול איומי רחפנים. הצורך הולך וגובר הן כמערכות הגנה (הכוללות יכולות איתור ושיבוש) עבור הגנה על תשתיות קריטיות, מערכות להגנת גבולות, אך גם באירועי ספורט. כך כדוגמא, בהיערכות לקראת אולימפיאדה 2024 הציבה צרפת בפרוטוקולי האבטחה את איום הרחפנים כסוגייה מטרידה ביותר (בהיבטי טרור).[7]
סל הפתרונות להתמודדות עם רחפנים מתחלק למענים טכנולוגים מבוססי גילוי וחסימה ולצד אלו בטווחים קצרים יותר גם מענים קינטיים (בעיקר בתנאים משתנים בהם לא קיימת יכולת לפרוס מיידית מערכת גילוי). בניסוי שערכו האמריקאים בחסות הפנטגון בשנת 2021 נבחנו מס' מערכות טקטיות קרובות, לרבות שימוש במערכות קינטיות וירי. [8] יכולות אלו מחייבות מן הסתם מיומנויות ירי גבוהות לצורך יעילות, רמת דיוק מקסימלית ואפקטיביות. המגמה של מערכות ירי ממוחשבות תבטיח רמה גבוה יותר בהשגת המטרה (תרתי משמע). כך לדוגמא מערכת הארבל הישראלית שנחשפה השבוע – המערכת משפרת את זמן התגובה המהיר הודות למערכת בקרת ירי ממוחשבת מובנית. [9] בתערוכה הוצגו לא מעט פתרונות ייעודים לטווחים אפקטיביים שונים (7-10 ק"מ) למערכות הכוללות מערכת גילוי, מערכת שיבוש או כחליפה הכוללת יכולות גילוי ושיבוש. בתערוכה הוצגו יכולות של פריסה מהירה, מערכות טקטיות להרכבה בהתאם לדרישת הלקוח או כיחידה נפרדת לנשיאה ותנועה. במענים לשוק הרחפנים קיימים עוד לא מעט אתגרים כגון ריבוי שימוש בתדרים, סביבות מורכבות ומשתנות (שטח פתוח, סביבה אורבנית, תשתית קריטית, בית כלא וכד'), התמודדות עם רחפנים אוטונומיים וכן יכולת לאתר מפעילי רחפנים. [10]
שוק הרובוטים:
הביקוש לרובוטים לשימושי הגנת המולדת, הגנת גבולות ומבצעי הצלה וחילוץ עלה בשנים האחרונות. הטריגר לכך נשען גם הוא על היכולת לשלב AI ו-ML ובכך לטייב את המשימה. שימושי הרובוטים הם מגוונים – לצורכי פינוי מטעני חבלה, מוקשים, משימות סיור ועוד. כלבי הרובוט (Ghost Robotics) שפותחו ייעודית למשימות סיור, נשיאת ציוד, סריקת שטחים מעל ומתחת לפני הקרקע עם יכולות עבירות גבוהה ששופרו משמעותית בשנים האחרונות. ההבנה כי קיימת יכולת להשתמש בהם בשדה הקרב ובכך להקטין את הסיכון ללוחמים (ביטחון ובטיחות הכוחות) מעלה צרכים ותורמת משמעותית למחקר, הפיתוח ושיפור ביצועים. במחקר שהובל ע"י שו צ'נג, פרופסור להנדסת מכונות באוניברסיטת נאג'ינג למדע וטכנולוגיה, הוכח שיפור משמעותי בביצועי הירי. הניסוי כלל הרכבה של מקלע 7.62 מ"מ עם יכולת טעינה אוטומטית וירי של 750 כדורים בדקה למרחק של 100 מטר. דיווח ממצאי הניסוי העלו הישג משמעותי של פיזור של 2 אינץ' (5 ס"מ) הודות לתושבת שפותחה באוניברסיטה. זוהי עוד הוכחה ליעילותם של הרובוטים ביכולת לבצע משימות שונות החל מסיור וכלה בירי.[11] בתערוכה הוצגו רובוטי הכלבים תוך משימות שונות, ושיפור משמעותי של יכולת העבירות משנים קודמות.
יכולות המזעור והננו טכנולוגיה משפיעים גם בתעשיית המכונות ותעשיית הרובוטים ופוגשים גם את צרכי ה-HLS לשימושים שונים. ליכולת המזעור ישנן השפעות טקטיות (קטן, נישא, שליף וזריז) מוכחות בדיציפלינות שונות. מכון המחקר הסינגפורי NTU (Nanyang Technological University) הציג יכולת מדעית היברדית הממחישה מימוש מעניין למטרות חילוץ והצלה.[12] מכון המחקר עמל על פיתוח של הסייבורג – חרק אמיתי בגודלו של 5 סנטימטרים שיכול לשאת משקל של 15 גרם הכוללים מצלמת אינפרא אדום ומעבד שמטרתו לזהות אנשים חיים בין הריסות ולשדר למפעילים את מיקומם של ניצולים (בני אדם).[13] פיתוח יכולות אלו מעניין הן בשל הכיוון ההיברידי והן בשל משמעות הדו-שימוש. שכן ברור שלצד השימוש בשוק האזרחי הוא יכול להביא לשימושים נוספים גם לסקטור הצבאי ומענים לצרכים שונים, כדוגמת יכולת התגנבות למשימות איתור, תמונת מצב על בני ערובה, אירועים מורכבים בהם נדרשת תמונת מצב לצורך ניתוח מבעוד מועד (בין אם ע"י רובוט אוטונומי או היברדי – כפי הפיתוח הנוכחי).
איומי הטרור מחייבים המשך מינוף של מחקר פיתוח והעצמת שוק ה-HLS. לצד זה חיזוק שיתופי פעולה בין מדינות שישליך גם על עיבוי מידע ותרחישים ברמה הגלובאלית (מיקומים שונים, סביבות שונות) באופן שיאפשר למערכות ללמד את עצמן ולשפר ביצועים ואת רמת האבטחה.
הכותב הינו מומחה לתחומי האבטחה, טכנולוגיות HLS וסייבר ויועץ למשרדי ממשלה, תעשיות ביטחוניות והמשק. בוגר תואר שני ובעל הסמכות ממלכתיות ואזרחיות בעולמות האבטחה והסייבר. בין היתר עוסק בייעוץ ופיתוח עסקי לגופים וחברות ביטחוניות בנושאי תיכנון ובניית הגנה, חדשנות וטכנולוגית אבטחה, תרגולים ואימונים בזירות האבטחה והסייבר.
[1] https://www.htx.gov.sg/who-we-are
[2] https://i-hls.com/he/archives/123174
[3] https://www.techxsummit.sg/map-txs2024-conference
[4] https://ai.meta.com/tools/system-cards/multimodal-generative-ai-systems/
[5] https://youtu.be/VBnNqBzUHdQ?si=wr5y1rTAJRmCmCSv , https://www.mdpi.com/2072-4292/12/5/859
[6] https://www.mdpi.com/2072-4292/12/5/859
[7] https://i-hls.com/he/archives/120550
[8] https://i-hls.com/he/archives/110981
[10] https://i-hls.com/he/archives/110643
[11] https://www.scmp.com/news/china/science/article/3253603/chinas-robotic-dog-can-shoot-pro-what-us-doing
[12] https://www.straitstimes.com/singapore/singapore-s-cyborg-cockroaches-on-display-at-homeland-security-event-at-mbs
[13] https://www.youtube.com/watch?v=UHRUt1txtAA
