This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

בתקופה זו, כאשר אנשים, חברות וממשלות מרבית לעסוק בנושא של בינה מלאכותית גנראטיבית, העניין הרב הביא עמו חששות מפני השפעת הטכנולוגיה על תעסוקה, מידע שגוי ועוד, כמו גם תחזיות חרדתיות לגבי סכנה קיומית לאנושות.

המומחה ג'ון נוטון מעיתון הגרדיאן טוען שכל הדיון הזה מסיט את תשומת הלב מהחסרונות של הטכנולוגיה שכבר משפיעים על העולם: הטיה מוסרית, הטעיה, חוסר לקיחת אחריות ועוד. מה שבקושי דנים בו, למרבה הצער, הוא ההשפעה הסביבתית של הטכנולוגיה על כדור הארץ, שתהיה משמעותית במקרה הטוב ובעייתית ביותר במקרה הרע.

הסיבה לכך, על פי הגרדיאן, היא שהטכנולוגיה צורכת חשמל בקצב עצום. בינה מלאכותית זקוקה לכמויות מדהימות של כוח מחשוב, אשר בתורו זקוק לחשמל, אשר גורם להתחממות המכשירים שזקוקים לקירור באמצעות מים וחשמל. כל זה אומר פליטות פחמן בקנה מידה גדול.

ההשלכות של נושא זה הן קשות: אם החלום של התעשייה של "בינה מלאכותית בכל מקום" יתגשם, נהפוך לעולם התלוי בטכנולוגיה בעלת טביעת רגל סביבתית הולכת וגדלה גדולה.

אם אתם שואלים את עצמכם "למה אף אחד לא מדבר על זה?!", אז למרבה המזל יש כמה שכן- מחקר שנערך בשנת 2019 העריך את טביעת הפחמן של אימון מודל שפה גדולה אחד שווה ערך ל-125 טיסות הלוך ושוב בין ניו יורק לבייג'ינג. חשוב לציין כי המודלים נעשו הרבה יותר מתוחכמים וגדולים מאז, ולכן טביעת הפחמן שלהם גדלה באופן יחסי.

אבל מה קורה כאשר ה-AI מסיים את שלב האימון ונכנס לעבודה סדירה? ובכן, החוקרים ניסו לספק הערבה ומצאו כי משימות גנרטיביות (כלומר יצירת טקסט, סיכום, יצירת תמונה ויצירת כתוביות) דורשות יותר אנרגיה מאשר משימות אחרות, וכי משימות הקשורות לתמונות פולטות יותר פחמן מאשר אלה הכרוכות רק בטקסט.

כרגע אין פתרון, אבל נוטון אמר כי הוא מקווה ששיגעון הבינה המלאכותית "יתמוסס" ולא יהווה סכנה סביבתית כזו. בכל מקרה, זה בהחלט נושא שיש לדון בו ולהביא לתשומת לבם של הצרכנים של כלי AI.