This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

הפנטגון מתכנן ליצור מערכת רב שכבתית של חיישנים למעקב אחר טילים על-קוליים, אבל דו"ח חדש שפורסם על ידי CSIS מצביע על מספר בעיות אפשריות. הדו"ח עסק בכדאיות של התוכנית והגיע למסקנה כי אף על פי שהמערכת הזאת שאפתנית ומרשימה, סביר להניח כי היא תסבול מכמה בעיות חמורות בהתחשב באופי של המטרה שלה- טילים על-קוליים.

הדו"ח "לעלות על המסלול: חיישנים מוטסים בחלל להגנה מטילים על-קוליים" טוען כי הבעיה העיקרית היא שטילים על-קוליים טסים לפחות פי חמישה ממהירות הקול ולוקחים מסלולי טיסה בלתי צפויים – שתי סיבות לכך שמאוד קשה לעקוב אחריהם.

על פי Interesting Engineering,  משרד ההגנה האמריקאי משקיע כמויות אדירות של כסף בחיישני חלל כאלמנט מרכזי בארכיטקטורת ההגנה העל-קולית שלו. תומאס קראקו, מנהל פרויקט הגנת הטילים של CSIS, אמר כי אנשים בעלי ידע רב עובדים על הנושא המורכב הזה, וכי משמעות הדו"ח היא להרחיב את השיחה ולהתריע בפני אנשים על בעיות פוטנציאליות.

הדו"ח קובע כי למרות שטכנולוגיות חישה אינפרא-אדומות ואלקטרו-אופטיות הינן יציבות, בשלות ויעילות, טכנולוגיית מעקב אחר טילים על-קוליים הרבה יותר מאתגרת מאשר זיהוי של טילים בליסטיים מסורתיים. הוא הסביר ואמר שקשה מאוד להבחין בחתימת חום על-קולית על רקע כדור הארץ, ואומר שזה כמו "לעקוב אחר נר אחד בוהק במיוחד מול בים של נרות, זה דורש בדיקה מקיפה כדי לאמת".

הדו"ח גם מדגיש מיזוג חיישנים כתהליך מכריע בשילוב נתונים מחיישנים מרובים כדי ליצור תמונה מדויקת יותר ומלאה יותר של הסביבה. תהליך זה דומה לאתגר של כלי רכב אוטונומיים, המסתמכים על חיישנים שונים כדי לנווט בסביבתם.

המחקר מצביע על כך שכדי להבטיח כיסוי של אזור ההודו-פסיפיק בו עשויים להיות טילים על-קוליים סיניים, הפנטגון צריך לשקול חלופות אחרות. הארכיטקטורה הרב-מסלולית המתוכננת של משרד ההגנה כוללת לוויינים במסלול נמוך, בינוני, גיאוסטציונרי ואליפטי.