פאנלים סולאריים צפים יוכלו לספק אנרגיה "בלתי מוגבלת" לעולם

image provided by pixabay

This post is also available in: English (אנגלית)

תארו לעצמכם עשרות פאנלים סולאריים צפים על פני האוקיינוס באזור קו המשווה, ומספקים מקור פאסיבי של אנרגיה סולארית יעילה ללא הגבלה. חזון זה אינו רחוק מהמציאות – מחקר חדש מראה כי באופן פוטנציאלי ייצור אנרגיה סולארית ליד חופי אינדונזיה לבדו יוכל לייצר כ-35,000 טרה-וואט-לשעה (TWh) של אנרגיה סולארית בשנה, כמות הדומה לייצור החשמל העולמי הנוכחי (30,000TWh בשנה).

על פי אתר Techxplore, כ-70 קמ"ר של פאנלים סולאריים יכולים לספק את כל דרישות האנרגיה של מיליון בני אדם בכלכלה נטולת-טביעת-פחמן, כאשר הפאנלים יכולים להיות ממוקמים על גגות, משולבים עם שטחים חקלאיים, או צפים על גופי מים. אבל למדינות עם צפיפות אוכלוסין גבוהה כמו ניגריה ואינדונזיה יש שטח מוגבל לקצירת אנרגיה סולארית, אז הפתרון העולה הם לוחות סולאריים צפים.

מאמר שפורסם לאחרונה בשם " Global Atlas of Marine Floating Solar PV Potential" פורט אזורי אוקיינוס שלא חוו גלים גדולים או רוחות חזקות ב-40 השנים האחרונות, ולכן יתאימו לפאנלים סולאריים צפים שלא יצטרכו הגנות הנדסיות חזקות ויקרות. אזורים שאין בהם גלים בגודל של מעל ל-6 מטר או רוחות חזקות מ-15 מטר לשנייה יכולים לייצר עד מיליון TWh בשנה – פי חמישה יותר אנרגיה שנתית ממה שנדרש לכלכלה עולמית התומכת בנוחות ב-10 מיליארד אנשים ללא טביעת-פחמן כלל.

החוקרים הגיעו למסקנה כי האזורים המתאימים ביותר עבור פאנלים סולאריים צפים מקובצים בתוך 5 עד 12 מעלות מקו המשווה, בעיקר בתוך ומסביב לארכיפלג האינדונזי ובמפרץ גינאה ליד ניגריה. מה שמשותף לאזורים אלה הוא פוטנציאל רוחות נמוך, צפיפות אוכלוסין גבוהה, צמיחה מהירה, ומערכות אקולוגיות שלמות משמעותיות שלא יכולות להיות מפונות עבור חוות סולאריות.

אבל למרות שתוכנית זו נשמעת ללא דופי, עדיין יש לה כמה חסרונות. התעשייה הסולארית בים עדיין בחיתוליה ויש לה חסרונות בהשוואה להפקה סולארית על היבשה, כמו קורוזיה ממלח ולכלוך ימי. מים רדודים עדיפים בשביל עיגון הלוחות לקרקעית הים, ויש להקפיד על מינימום נזק לסביבה הימית ולדיג. יתר על כן, התחממות כדור הארץ עלולה לשנות דפוסי רוח וגלים, מה שהופך את המחקר לחסר תועלת.

עם זאת, החוקרים מאמינים כי לוחות סולריים צפים הם העתיד של האנרגיה הירוקה, ומקווים כי עד אמצע המאה כמיליארד אנשים במדינות באזור יסתמכו בעיקר על אנרגיה סולארית, הגורמת לשינוי האנרגיה המהיר ביותר בהיסטוריה.

המחקר הנ"ל נכתב על ידי דוד פירננדו סילאלאחי ואנדרו בלייקרס, והמידע סופק על ידי Techxplore.