מגמות גלובאליות והשפעות מו"פ על שוק ההגנה מפניי כטב"מים לשנים הקרובות

This post is also available in: English (אנגלית)

מאמר מאת אור שלום

השימושים בכטב"מים למשימות שונות התרחבו באופן משמעותי בשנים האחרונות. בתוך כך, לצד שימושים בשוק ה-HLS ושדה הקרב ניתן למצוא שימוש לצרכים חקלאיים, צורכי ניטור, צורכי סיור, חילוץ והצלה, משלוחים ועוד. השימוש בשדה הקרב הותאם באופן טבעי לצרכים של משימות מודיעין וסיור, ובהמשך סוגלו גם יכולות תקיפה בטווחים קצרים וטווחים ארוכים ובשיטות שונות. הדרישות וההשפעות הגלובאליות משפיעות על יצרני הכטב"מים והרחפנים שמביאים עימם מגוון פתרונות ויכולות מובנות או בשילוב של מטע"ד , לצורכי תצפית ואיסוף מודיעין, יכולות הטלה וירי, משימות נפץ והתאבדות ולעיתים שילוב של  מס' תכונות ברחפן אחד.[1]  ומנגד, נוכח יכולות אלו ממשיכים להתפתח פתרונות ה-Anti Drone והגנה מפני תחמושת משוטטת בכלל.

בניסוי של היוונים שהודגם באפריל 2023 הוכחה יכולת שיגור רקטת 2.75 אינץ' (70 מ"מ) באורך 1.80 מטר עם מוטת כנפים באורך 1.92 מטר מכטב"מ.[2] שיגור זה יכול לכלול רקטה בעלת הנעה רקטית להרחבת היכולות במרחב. בהתאם לפרסומים, זהו תיעוד ראשון בו מוכיחים הצלחה בשיגור רקטה בתנאים אלו מרחפן. השימושים והיכולות המוכחות בשדה הקרב ולצורכי תקיפה, כמו גם התפתחויות בזירת  המו"פ  הן כמפה חמה המשפיעה על תיכנון ועיצוב אבטחה בהגנת גבולות, תשתיות קריטיות (תשתית נפט, שדה תעופה, נמלי ים), בתי כלא, אצטדיונים או מגרשי ספורט ומתקנים. תיכנון זה נדרש להתבצע בהתאם לאיום, תוואי השטח (אורבני, גבול וכד'), ניתוח מוטיבציה ויכולות היריב בשדה הקרב והשלכות אפשריות לשימושי לצורכי טרור.[3]

אם ננתח את אירוע תשתית הנפט ארמקו 2019 כחקר מקרה והשלכות של פגיעה פיזית משמעותית בתשתית קריטית, נמצא כי תיכנון ההגנה מבעוד מועד חייב לכלול גם מענים אל מול איומים קנטים ואיומי רחפנים. תוך מטרה לסכל את התקיפות האפשריות , מענים אלו מושתתים על יכולת גילוי ותיוג מוקדם לצורך תגובה ומענה מהיר שיתבטא במענה קינטי או חסימת תדרים מהירה (במקרה של רחפנים).[4] כך לדוגמא היכולת לזהות ולגלות רחפן ולאמוד את מהירותו תשפיע על מענה כדוגמת יכולת יירוט באמצעות רחפן מתאבד (רחפן שמגיע למהירות של 200 קמ"ש), הטלת רשת או ירי קינטי.[5] על כן, סוגיית הזיהוי והגילוי היא קריטית ודורשת עוד בשלבי התיכנון וכן בשלבי הפריסה המבצעית בחינת מגבלות ביצועים אפשרית ביחס לטווח ומהירות הזיהוי, פונקציונליות, תלות במזג אוויר ותנאי הסביבה.[6]

האירועים ההיסטוריים והאחרונים של שימוש בתחמושת משוטטת לצורכי תקיפה מחייבים גם תיכנון מקדים עוד בשלביי הבינוי במטרה לאפיין ולייצר קושי והגנה מובנית (כדוגמת הגבהת חומות מזוינות בטון, חומות כפולות, עמידות אל מול תנאי השטח והאיומים הסביבתיים, מהירות, כמות אפשרית לנשיאה ועוד) שתקשה עוד על תוצאות הכינון הישיר, וכן שילוב של מכ"מי גילוי בפריסה שונה ברדיוס לשם יכולות גילוי וכחלק מיתירות, וכיסוי אל מול איומים תלולי מסלול.

במסגרת ניסוי של הצרפתים לקראת אולימפיאדת 2024 הוכחה יכולת להשמדת רחפנים במרחק של קילומטר באמצעות לייזר. תובנות הצרפתים מהניסוי היו ביחס להגנה על מתקנים צבאיים ואסטרטגיים, ובייחוד לאור העובדה שמערכת זו נותנת מענה לאיומי הכטב"מים הקרובים או לעצמים שלא מתגלים ע"י מכ"מ או לחילופין כטב"מ אוטונומי (גם ללא תלות ב- GPS) .[7]

גם לאירועים של הטסת רחפנים בסמיכות למנחתים בשדות התעופה, לרבות האירועים בשדות התעופה גטוויק והית'רו בבריטניה בשנת 2018, יש השלכות אבטחתיות נוספות הממחישות את האתגרים. המענים לאיומים אלו בסביבות שדות התעופה מורכבים בשל החשש להפעיל אמצעים קינטים ליירוט הרחפנים בסביבות אורבניות, והסכנה לפגיעה בחפים מפשע. מאידך קיימות מגבלות וסיכונים נלווים בשימוש במערכות חסימת תדרים בשל החשש מהפרעות אלקטרומגנטיות ותדרי רדיו (RF), והשפעה אפשרית על בטיחות הטיסות. על כן, קיים צורך לאימוץ ומימוש יכולות מבוקרות של השמדה (Soft kill) כדוגמת מערכת השמדה מבוססת לייזר, מבלי לסכן חפים מפשע. השלכה נוספת נגזרת ממאמציי המשטרה שעלו בתוהו באירועים אלו, לאתר את מפעילי הרחפנים באירוע זה. על אף שקיימים קונספטים, על פי מחקר שבוצע ע"י אוניברסיטת בן גוריון ומכוון לאיתור מפעילים ע"פ דפוסים, מאפיינים וניתוח תדרים, היכולות עדיין מוגבלות יחסית  (בשל רעשי סביבה והפרעות, רעשים אורבניים וכד').[8]

בניתוח סיכוני אבטחה, קיימות השלכות מאיומי שימוש בכטב"מים ורחפנים גם בסביבות האבטחה הקרובות. כך לדוגמה בניתוח איומים בקרבת שיירה או אישיות מאובטחת המעלים את הצורך בטכנולוגיות כיסוי קרובות ב-360 מעלות וברדיוס של ק"מ אחד עד 3 ק"מ (תלוי בסביבה, חסימות והשפעות אפשריות וכד'). כמובן שגם כאן קיימים מענים טקטיים כגון חסימה באמצעות שימוש ברובה RF או מערכת דומה לנטרול מראש של כלל תדרי הרדיו, חסימות GPS ועוד.

הביקוש למערכות נגד כטב"מים נובע בעיקר מהריבוי הגובר של מל"טים זולים מיצרנים שונים,  אירועים ותקריות של כטב"מים , שימושי הטרור ושימושים עוינים והאיומים הנלווים בצילם. מעבר לכך, גם הפיתוחים והיכולות האוטונומיות והיכולת להתמודד עם מערכות חסימות (חוסם לחוסם), לטוס ללא תלות במערכות מבוססות GPS הן ככלי בודד והן כנחילים יאיצו את הדרישות למערכות בביצועים גבוהים ומתקדמים. תנאי הסביבה והצרכים השונים ישמרו את הביקוש לטכנולוגיות ויכולות שונות בתחום של פתרונות ומערכות קינטיות, יכולות מבוקרות של השמדה ומערכות חסימה.

הכותב הינו מומחה לתחומי האבטחה, טכנולוגיות HLS וסייבר ויועץ למשרדי ממשלה, תעשיות ביטחוניות והמשק. בוגר תואר שני ובעל הסמכות ממלכתיות ואזרחיות בעולמות האבטחה והסייבר. בין היתר עוסק בייעוץ ופיתוח עסקי לגופים וחברות ביטחוניות בנושאי תיכנון ובניית הגנה,  חדשנות וטכנולוגית אבטחה, תרגולים ואימונים בזירות האבטחה והסייבר

[1] https://www.youtube.com/watch?v=sxAr0zb_s2c

[2] https://www.youtube.com/watch?v=lEwcSJrGrb8 , https://www.youtube.com/watch?v=sxAr0zb_s2c ,

https://www.sas-tech.gr/news/press_releases/PR-2023.04.25_SRS-1X_HYDRA_70-ENG.pdf

[3] https://edition.cnn.com/2012/07/10/justice/massachusetts-pentagon-plot/index.html

[4] https://www.youtube.com/watch?v=fnDM60VPqVM

[5] https://www.youtube.com/watch?v=wmZRb3I_3yw

[6] https://ieeexplore.ieee.org/stamp/stamp.jsp?arnumber=9378538

[7] https://www.youtube.com/watch?v=S2Ory1Kup44

[8] https://orenlab.sise.bgu.ac.il/p/DroneLocation.pdf