תערוכת מיליפול סינגפור 2022 – סקירת מגמות והתפתחויות בשוק ה-HLS

This post is also available in: English (אנגלית)

מאת: אור שלום, מומחה HLS   

תערוכת MILIPOL, שנערכה בסינגפור בשבוע שעבר, 18-20במאי 2022, עסקה בטכנולוגיות HLS מתקדמות לשדה הקרב, הגנת גבולות ותשתיות קריטיות. בתוך כך, קהל האורחים היה מגוון וכלל גורמי אכיפה, גורמים ונציגים צבאיים, מומחי אבטחה וגם משקיעים (לעימות שבין רוסיה לאוקראינה קיימת השפעה לחיזוק השקעות בתחומי ה- HLS והסייבר). מגוון הפתרונות שהוצגו בתערוכה, כללו פתרונות ואמצעי מיגון, טכנולוגיות, מערכות עזרים ייעודים וציוד למשימות טרור ולחימה, הצלה, מיגון טכנולוגי ופיזי , מערכות מודיעין ופתרונות סייבר. 

הצרכים כמו גם האילוצים מכוונים את שוק האבטחה לטכנולוגיות מתקדמות המשלבות יכולות אנליטיקה מתקדמות וכן שילוב של AI ו- ML. שילוב יכולות AI המסגלות תהליכי חשיבה רחבה יותר המתבססים גם על תהליך עיבוי והסקה בין קשרים קיימים,  והשימוש ב- ML כחלק מתהליך למידה המערכת לבצע תהליך למידה ע"י שימוש בשיטות חישוביות מתקדמות כדי ללמוד מהנתונים וללא הסתמכות על משוואה קבועה מראש כמודל. [1] יכולות אלו חיוניות ונדרשות כיוון שהו יאפשרו להתמודד עם אתגרי האבטחה באופן מיטבי במינימום מסיחים ורעשי רקע. ולצד זה, היכולת לתמוך החלטה או להגיב באופן אוטונומי מלא. 

שילוב היכולות, בא לידי ביטוי בתחומים שונים כדוגמת רובוטים אוטונומיים ורחפנים. בזירת הרחפנים מימוש יכולות אלו יתרום ליכולות המשימתיות והאוטונומיות של הרחפן לרבות היכולת להתגבר על מכשולים אפשריים או לתקשר עם רחפנים נוספים בנחיל. יכולת אוטונומית זו, נשענת גם על היכולת להתגבר על חסימות ושיבושים. לכן, היא תלויה גם בהתפתחויות השונות בתחומי המחקר הקשורים להיבטי ה- PNT וכן היכולת לניווט ללא תלות במערכות חיצוניות (כדוגמת GPS) או במצב חסימה מה שמחייב, אבזור ותוספות של חיישנים. [2]

חברות שונות, הציגו רחפנים לשימושי אבטחה ומודיעין שונים.  הוצגו גם יכולות של שימוש ברחפנים רב משימתיים ע"י שימוש ברחפנים גדולים בעלי כושר נשיאה של מטעדים לייעודים ומשימות שונות. כך, הוצגה בתערוכה יכולת מעניינת של גילוי מתכות באמצעות רחפן הנושא אותו. עם השלמת המשימה ניתן לפרק את המטעד הייעודי ולהרכיב מצלמה אופטית לראיית לילה או מערכות ייעודית אחרת לצרכים משלימים או משימות נוספות אחרות. 

ומהצד השני בעולם הנוגע לרחפנים הוצגו בתערוכה מס' פתרונות Anti- Drones מובילים (כולל פתרונות ישראלים).  הצורך ביכולות התמודדות ויירוט רחפנים עלה בשנים האחרונות. צורך זה, מושפע מטריגרים ואירועים שונים בשנים האחרונות כדוגמת שימוש ברחפנים בקרבת שדות תעופה כדוגמת מס' אירועים שאירעו בשדות תעופה בבריטניה, איומים הנשקפים לאישים ושיירות, איומים כנגד תשתיות קריטיות כדוגמת אירועים שהתרחשו בערב הסעודית וחברת ארמקו (כטב"מים מתאבדים) וכן האיומים בשדה הקרב (נחילי רחפנים וכד'). תוכנית של ממשלת ביידן לפיקוח על שוק הרחפנים ימשיך להאיץ גם הוא את הצורך והשימוש בטכנולוגיות ה- Anti- Drones. הטכנולוגיות שהוצגו הינן טקטיות המאפשרות ניידות (כדוגמת מענה לשיירת רכבים מאובטחת), הגדרת משימה בהתאם לשטח הגיאוגרפי והרדיוס. גם כאן באים לידי הביטוי הצורך והיכולת בתרחישים מסוימים לביצוע הפעולה, המורכבת מהגילוי ועד היירוט באופן אוטונומי. בין היבטים שימשיכו להשפיע על שוק ה- Anti- Drone  והצטיידות הם, היכולת לבצע אינטגרציה והתאמה של הפתרון שמוזיל באופן משמעותי את הפתרון. פתרון לרדיוס של 5 ק"מ ותלות של גורם אנושי, יהיה זול מפתרון על גבול של עשרות קילומטרים בהם תידרש גם יכולת אוטונומית ליירוט. היבט נוסף הוא מעקב אחר המחקרים המתקדמים לפיתוח יכולת אוטונמית של הרחפנים והיכולת להתמצא במרחב גם ללא GPS ותלות במערכות חיצוניות. כאשר האתגר הוא להצליח לגלות, ליירט או לחסום אותם (לעיתים באופן קינטי או אחר). [3]

בתערוכה הוצגו יכולות מעניינות גם בתחומי השיקוף והיכולת להשתמש במערכות טקטיות ניידות בעלי יכולת עיבוד ברזולוציות גבוהות והתאמות המאפשרות אבחון נכון ושימוש נוח וידידותי גם לגורמי אבטחה שאינם ממוקצעים בתחומי השיקוף והחבלה. כך, שיקוף באמצעות מערכות טקטיות ובאמצעות רכיב שיקוף נייד יתקבל על הצג תמונה וחיווי המלווה במלל עם סוג הפריט או האיום. תהליך זה נשען על שילוב יכולות AI  ועיבוי ה- Data מזוויות וממדים שונים מה שמבטיח כיסוי מלא יותר גם בשטח עצמו ע"י מערכת ניידת. 

בזירת פתרונות האופטיקה לשדה הקרב היו לא מעט חידושים מעניינים לרבות שיפור הרזולוציה, התווך, הראות בלילה, והיכולת לבצע אינטגרציה למערכות שונות כדוגמת: מדי טווח לייזר, טלסקופים חדי עין (Monocular) רובי צלפים וגם שיפור האופטיקה על רחפנים קטנים.  

גם השנה החברות הישראליות הציגו בתערוכה קשת רחבה של טכנולוגיות ויכולות מתקדמות, מיקוד לתהודה וסקירה תקשורתית נרחבת. תרמה לכך רבות קשת הפתרונות העונה לצרכים והאיומים השונים בשוק ה-HLS, החל ממיגון פיזי וכלה בסייבר מתקדם.

ייעוד היכולות והטכנולוגיות שהוצגו בתערוכה הן לתמוך את תהליכי קבלת ההחלטות בשדה הקרב או בשטח המאובטח. ככאלו, קיימת גם השאיפה שאלו יהיו מקושרות בינן לבין עצמן וכן אל מול מערכות אחרות לצורך העברה והחלפת מיידעים (כדוגמת שימוש ברכיבי IoMT – Internet of Military Things לצורך החלפת מידע בין לוחמים והפיקוד), מניעת דו"צ, שליטה מרבית  וטיוב הביצועים בשדה הקרב. בהתאם,  לכך עולה גם האטרקטיביות בראיית התוקף לבצע תקיפות בשלל מניפולציות אפשריות (כדוגמת חסימה או שיבוש תדרים וכד') במטרה לפגוע בפונקציונאליות של מערכות אלו. נושאי חסינות מערכות עולות לא מעט גם מתוך החשש מהשיבוש וההטעיה במערכות מבוססת GPS.  על כן, נושא של חסינות המערכת והגנת סייבר ימשיך להיות נדבך חשוב במטרה שמערכות אלו לא יהוו חיסרון, יחשפו לתקיפה או יכשילו את המשתמשים. 

אור שלום – מומחה לאבטחה וסייבר ויועץ למשרדי ממשלה, תעשיות ביטחוניות והמשק, יועץ בינלאומי לפיתוח עסקי לחברות בתחומי ה-HLS והסייבר ומוביל מרכזי מצוינות ותוכניות הדרכה מתקדמות בסייבר ו-HLS לגופים שונים בסקטור האזרחי, הביטחוני, התעשיות והאקדמיה. בעל תואר שני והסמכות אזרחיות וממלכתיות בעולמות אבטחת המידע והסייבר. בין היתר, עוסק בייעוץ לגופים וחברות בניהול סיכונים, חדשנות, תכנון ואפיון מערכי אבטחה טכנולוגיים, מוכנות אבטחתית להתמודדות עם איומים טכנולוגיים (כולל אימוני מנהלים ואימוני Hands on לצוותים הטכניים).

[1] https://www.science.org/doi/10.1126/scirobotics.abm5954

[2] https://www.whitehouse.gov/briefing-room/statements-releases/2022/04/25/fact-sheet-the-domestic-counter-unmanned-aircraft-systems-national-action-plan/

[3] https://i-hls.com/he/archives/110981