מחקר חדש: זיהוי כלי טיס בלתי מאוישים לפי עוצמת רעש

מחקר חדש: זיהוי כלי טיס בלתי מאוישים לפי עוצמת רעש

city illustration Pixabay

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

אוניברסיטת קרנפילד ביצעה ניסוי למדידת רעש כלי טיס בלתי מאוישים (UAVs) כדי להעמיק את ההבנה על הפוטנציאל הטמון בשימוש שלהם והשפעתם על הסביבה במרחבים עירוניים.

רעש שנגרם מכלי טיס בלתי מאוישים מהווה לעיתים קרובות מטרד, בייחוד כשמדובר בטיסות מעל איזורים עירוניים, בשל עוצמת הרעש ותדירות הקול שנגרמים מהטיסות. דוח שנערך לאחרונה ע"י מועצת האופקים הרגולטוריים בבריטניה מצא כי רחפנים פחות פופולריים באיזורי מגורים ובסביבתם בשל הרעש שלו הם גורמים, תלונה שהולכת וגוברת ככל שהשימוש בהם לבדיקות ולמשלוחים גדל. משום שנכון להיום, לא קיים תקן רעש קבוע לכלי טיס בלתי מאוישים בבריטניה, המבדקים עשויים לתרום לפיתוח שיטות למדידה יעילה וכן להבנה מעמיקה של הרעש שמפיקים כלי טיס בלתי מאוישים.   

בשיתוף פעולה עם מומחי רעש מטעם קבוצת Envirosuite וכן קבוצת תעשיית הרחפנים ARPAS-UK, לצד מומחים לרעש סביבתי מטעם אוניברסיטת קרנפילד ו-CAA, נמצא בסדרת מבדקים כי מיקרופונים מסוגלים ללכוד בצורה יעילה רמות שונות של רעש רחפנים בגבהים שונים, וניתן לעשות שימוש בספקטרום הרעש הזה בכדי לזהות סוגים שונים של כטב"ם בהתבסס על הרעש הייחודי שהם מפיקים.

ניסויי המדידה כללו מספר רב של רחפנים מולטי רוטורים בגדלים קטנים עד בינוניים, שטסו במגוון נתיבי טיסה שהוגדרו מראש בנמל התעופה המחקרי של קרנפילד. רמות הרעש המקסימליות שתועדו מרחפנים שונים שטסו בגובה של מעל ל-100 רגל היו לרוב בטווח של 50-60 דציבלים (dBA), בדומה לרמות רעש שנשמעות במסעדה מלאה באנשים.

ד"ר סימון ג'וד, מרצה בכיר במרכז הסביבתי של אוניברסיטת קרנפילד אמר ל- uasvision.com כי המחקר מדגיש את הצורך במחקרים נוספים וכן בגיבוש הבנה ציבורית, השתתפות וקבלה של רעש שנובע מכלי טייס בלתי מאוישים. לדבריו, הידע והגישה כלפי כלי טיס בלתי מאוישים משתנים מחברה לחברה, וחששות ציבוריים עשויים להוות חסם משמעותי להסתגלות ולאימוץ טכנולוגיה זו בצורה מיטבית.  

בעזרת הניסויים הללו, מקווים החוקרים לגבש את השיטות הנחוצות למדידה והבנה משמעותית של רעש שנובע מכלי טייס בלתי מאוישים.