ניסוי בניו-יורק מדמה התקפה ביולוגית

This post is also available in: English (אנגלית)

חומרים כימיים וביולוגיים מהווים איום לסביבה האורבנית, בין אם הופצו בזדון ובין אם בטעות. המחלקה לביטחון המולדת במחלקת ההגנה האמריקאית – במסגרת פרויקט העוסק בפיזור איומים אורבניים, ביצעה ניסוי שמיועד לצמצם את הסכנה.

במחקר על זרימת אוויר, שבוצע לאחרונה בעיר ניו יורק, צוות חוקרים בהובלת מעבדת לינקולן ב-MIT אסף חלקיקים וגזים שמיועדים לניסוי ואינם מזיקים, אשר הופצו קודם לכן בתחנות הרכבת התחתית וברחובות בעיר, כדי לעקוב אחר המסלול שלהם. הניסוי מדד לאיזה מרחק הגיעו חומרים אלה ובאיזה ריכוז הם היו בשעה שאותרו.

התוצאות אמורות לשפר את המודלים בתחום פיזור האוויר וכך לסייע למתכנני התגובה בחירום לשפר פרוטוקולי תגובה למקרה שארוע כימי או ביולוגי אמיתי יתרחש.

את הפרויקט מובילה קבוצת אמצעי הנגד לנשק להשמדה המונית במעבדת לינקולן, במטרה לשפר את ההגנה כנגד איומים אוויריים.

מחקר דומה בהיקף הרבה יותר קטן התקיים ב-2016 והתמקד בעיקר במערכת הרכבת התחתית במנהטן.

החלקיקים והגזים בהם השתמשו בניסוי הם בטוחים, וכבר נעשה בהם שימוש במקומות ציבוריים בעבר. כדי לאפשר לחוקרים לעקוב אחרים, החלקיקים עברו שינוי באמצעות כמויות קטנות של DNA סינתטי שפועל כ"ברקוד" יחודי. הברקוד מייצג את המיקום ממנו הופצו החלקיקים ואת תאריך ההפצה. כשהחלקיקים נאספים בהמשך ועוברים אנליזה, החוקרים יודעים בדיוק מאין הם הגיעו.

כדי לייעל את התהליכים במחקר רחב ההיקף הזה, הצוות בנה ראשי פילטר מיוחדים שמסתובבים דרך פילטרים רבים, מה שחוסך את הזמן שאורך ביקור חוזר באתר לאיסוף הדגימות. הם גם 

פיתוח מערכת המשתמשת בתגי תקשורת NFC כדי לפשט את הקטלוג והמעקב אחר הדגימות והציוד באמצעות אפליקציה בנייד.

החוקרים עדיין מעבדים כ-5000 דגימות שנאספו במהלך חמשת ימי הניסוי. הנתונים יוזנו לתוך מודלים קיימים של פיזור חלקיקים כדי לשפר את הסימולציות. ביחד, המודלים האלה יוכלו להראות, לדוגמא, איך זרם חלקיקים כאלה עובר מהרכבת התחתית אל הרחובות. התובנות יאפשרו למנהלי החירום בעיר ניו יורק לפתח אסטרטגיות תגובה מבוססות נתונים, כמו שכבר עשו בעקבות ניסוי הרכבת התחתית ב-2016, כך לפי mit.edu.