This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון (אפ"י) מהדק את הפיקוח על יצואני סייבר. המהלך מגיע על רקע הכנסת החברות הישראליות NSO ו-Candiru ל'רשימה השחורה' של הממשל האמריקאי בנובמבר בשל שימוש בתוכנת ריגול.
אתמול, 6 בדצמבר, פורסם נוסח מעודכן ל"הצהרת משתמש סופי", שעליה נדרשת לחתום כל חברה ישראלית כתנאי למתן רישיון לייצוא מערכות סייבר איסופי או מערכות מודיעין. את הצהרת המשתמש הסופי המעודכנת גיבשו משרדי הביטחון והחוץ, כחלק מעדכון מדיניות הפיקוח של מדינת ישראל על ייצוא של מערכות סייבר.
ההצהרה המעודכנת מיישמת את מדיניות משרד הביטחון להגביל את השימוש הסופי המותר במערכות סייבר ולמנוע טשטוש גבולות בנושא. במסגרתה, מדינה רוכשת מתחייבת להגביל את השימוש במערכת הסייבר לחקירה ומניעה של פעולות טרור ופשעים חמורים בלבד. בד בבד, חודדו ההגדרות לפשעים חמורים ופעולות טרור.
ההצהרה המעודכנת מבהירה באילו נסיבות חל איסור בהפעלת מערכת הסייבר ומבהירה מפורשות קיומה של אפשרות להטלת סנקציות במקרה של הפרת ההוראות, כולל הגבלת מערכת הסייבר או ניתוקה.
בדיוק בנושא זה של הגבולות והאתיקה במכירת כלי סייבר התקפי ומודיעין עסק פאנל בכנס INNOTECH 2021 בנובמבר. מהם כללי האתיקה הנדרשים? האם אפשר להקביל זאת למכירת אמצעי לחימה קינטיים? מה מקומם של המדינה והרגולציה? צפו בדיון המרתק והאקטואלי בהשתתפות יו"ר מושב הסייבר, גיא מזרחי, יזם סדרתי ומומחה סייבר, אבי יריב, מומחה סייבר, מודיעין ו-HLS ויו"ר כנס INNOTECH, ענבר רז, סמנכ"ל מחקר ב-Hunters, יבגני שרמן, סמנכ"ל ו-CTO ב-AllStars IT ויפתח איאן עמית, CSO ב-Cimpress.