This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

זמינות משאבי אנוש בתחום הטכנולוגי הפכה בישראל לבעיה עצומה. "בישראל יש כיום 21,000 משרות פנויות ואנחנו לא מצליחים למצוא אנשים לאייש אותן". כך טענה קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית ונשיאת IATI,
בפאנל מרתק בנושא זה במסגרת אינוטק – הכנס והתערוכה הבינלאומיים לסייבר, HLS וחדשנות שארגנה חברת iHLS בשבוע שעבר.


ד"ר רון מלכא, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשיה, שפתח את מושב החדשנות בכנס, ציין: "בישראל חינוך הביא לחדשנות, צורך הביא להובלה בחדשנות. צה"ל ככור היתוך, בשילוב עם היכולת הישראלית לעבוד בצוות, תרמו למעמד המוביל של ישראל בעולם בחדשנות".
לדבריו, במענה לחוסר בכוח אדם מיומן נעשים מאמצים לפתוח יותר דרכים להכשרה של יותר אנשים, וקיימת תוכנית אסטרטגית בנושא, אך בינתים רוכשים שירותים מחו"ל.

לדברי רן נתנזון, מנהל ענף החדשנות במשרד החוץ ויו"ר מושב החדשנות בכנס, "נדרשים מאמץ וזמן כדי להסיט את הספינה הגדולה – המדינה – לכיוון הנכון, אבל לאט לאט אנחנו מתקדמים לשם, לעבר אסטרטגיה טובה יותר". הוא הדגיש כי "שותפות ציבורית-פרטית באקוסיסטם היא המפתח להצלחה. תפקיד הממשלה הוא להתמודד עם כשלי שוק, להוריד את החסמים בדרך להשכלה ואף להביא כשרונות מחו"ל, למשל בעזרת ויזת סטארטאפ".

תא"ל (מיל.) שרון ניר, לשעבר מפקדת ביה"ס לתקשוב וסייבר, הצביעה על שורש הבעיה, להשקפתה: "לא קיים מענה מערכתי ומקיף להכשרת האנשים למקצועות ולצרכים המתפתחים. ההכשרה בפועל מתבצעת כיום בשיטת OJT או ע"י החברות הטכנולוגיות עצמן מתוך רצון להתאים את כ"א האדם הקיים בקצב הראוי למציאות המשתנה ובפועל מדובר במענה לא מקצועי מספיק ואף חסר…"


היא קראה לחשיבה אחרת ,מחוץ לקופסא: "לא עוד חשיבה מסורתית טורית שיש בידי מערכת החינוך הקלסית ( קרי ביה"ס ואקדמיה) ליתן מענה שלם ומלא… נדרש לייצר אקוסיסטם דינמי הכולל את מערכת החינוך, אקדמיה, תעשייה, צה"ל וכל אלו יחדיו פועלים בשיתוף פעולה וריכוז מאמץ מתמשך להכשרת ההון האנושי למקצועות הסייבר, תוכנה, מידע וכיוב'. ראוי גם לתת הזדמנות אמיתית והתחשבות בשונות הרלוונטית לאוכלוסיות בפריפריה ,נשים, מיעוטים, חרדים וכיוב , תא"ל (מיל.) ניר הדגישה.
"הגיל המתאים ביותר ללמוד מחשבים הוא תשע!" – כך טוענת גבי מרום, מנכ"לית משותפת ומנהלת מערך ההדרכה, Alice Code. הפער החינוכי בין בנים לבנות בולט, ועליו מנסה לגשר המיזם שלה, במסגרתו הבנות לומדות Stretch, Python, CSS. "במסגרת שיתוף פעולה עם האוניברסיטאות הרווארד וקיימברידג', כ-1000 בנות שמשתתפות בתוכנית הופכות למהנדסות בגיל 16. כולן מגיעות ליחידות טכנולוגיות בצבא".
אורית טטרסקי, ראש מרכז פיתוח ומיצוי הון אנושי במערך הסייבר הלאומי הציגה פתרון נוסף – פרויקט 'ממריאות' של המרכז לחינוך סייבר הוא דוגמא לפתרון בטווח הקרוב: בנות חרדיות שסיימו את התוכנית כבר ממלאות תפקידים בתעשיית ההייטק. בין השאר, מערך הסייבר הלאומי יהיה גם שותף בבית ספר סייבר בבאר שבע בקרוב.