צורת ההליכה שלכם הופכת לכלי זיהוי

This post is also available in: English (אנגלית)

במשך כמה עשורים, משתמשות רשויות אכיפת החוק במערכות זיהוי הפנים ככלי לזיהוי אנשים מסוימים. אבל יש מגבלות למערכות אלה, וביצועיהן עלולים להיפגע כתוצאה מתאורה לקויה, רזולוציית תמונה נמוכה, כיסוי פנים והבעות פנים.

בתנאים מסוימים, זיהוי צורת ההליכה עשוי להחליף את זיהוי הפנים, הודות לכך שמדובר בתופעה נראית, נתפסת ממרחק, וניתנת לתיעוד בצורה לא פולשנית.

מדעני ביטחון באוסטרליה חוקרים בימים אלה כיצד סגנונות ההליכה של אנשים יכולים לסייע בזיהויים. הצוות חוקר איך מאפייני צורת ההליכה יסייעו ליצור זהות של אדם ספציפי.

חוקרי הביטחון האוסטרלים סאו יי יו וגארי הנלי, לצד חוקרים מאוניברסיטת אדלייד ומ-Swordfish Computing, מהווים חלק מקבוצה שמנתחת שיטות שונות לתיעוד נתונים לגבי צורת הליכה.

הם מתמקדים לא רק בהשגת נתונים אופטיים ונתוני מעקב שלד באמצעות מצלמת וידאו או טכנולוגיה שחשה תנועה, אלא גם בשיטה שמשתמשת במשטחי לחץ שמונחים על הקרקע כדי למדוד את הכוחות השונים הפועלים במהלך הליכה.

מטרת המחקר להדגים כי אפשר להסיק על מאפיינים שונים מצורת ההליכה של אדם ולהשתמש בהם בצורה מדויקת לצורך זיהוי.

בזיהוי תנועה נעשה שימוש בסביבה של בית חולים למטרת ניטור קשישים וכן במדעי הספורט. אבל יש לתחום זה מגבלות: לדוגמא, אדם עשוי לשנות את צורת ההליכה שלו כשהוא נע במרחב צפוף הומה אנשים. גם מצב בריאותו של אדם, לבושו וזוויות הצילום של המצלמה יכולים לשנות או להסתיר את דפוס ההליכה ולהשפיע על דיוק הזיהוי. ישנה אפשרות גם כי אדם ישנה את צורת הליכתו במכוון, כדי להטעות.

לכן המחקר בהמשך יצטרך להתמודד עם מגבלות אלה, כולל להציע שיפורים באלגוריתמים, שיאפשרו מיצוי של מאפייני צורת ההליכה ממספר רב של אנשים בזירה.

השימוש בזיהוי צורת הליכה בשילוב עם זיהוי פנים או אמצעים ביומטריים אחרים, או אפילו רק בשילוב מאפיינים אחרים של האדם, כגון גובה, גיל ומין, יוכל לשפר את הביצועים בתחום הזיהוי, כך לפי defence.gov.au.