This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

החזון של חיל הים האמריקאי מדבר על ה-Ocean of Things – זירה ימית עשירה בחיישנים, בה המידע על התנאים במים נאסף ומשותף עם ציים שונים בזמן אמת או קרוב לכך. קבלת מידע על תנאי המים פירושה הכרה של תנאי הקרב שיגיע, ואף הכרת המקומות בהם כדאי להמנע מקרבות.

חיל הים האמריקאי עומד להשתמש ברובוטים חדשים שיאספו וישתפו מידע תת-ימי ויפעלו מתחת לפני הים בצורה בלתי נראית. 

חברת Teledyne Brown Engineering תספק לצי רובוטי חיישנים תת-ימיים במסגרת תוכנית LBS-G – גליידרים לחישה של מרחב הקרב לאורך החופים.

גליידר חישה זהו רובוט בצורת טורפדו, שמצוייד בכנפים, ומניע את עצמו מתחת למים כמו מטוס.

הרובוטים שנבחרו לתכנית זו יתבססו על הגליידר הקיים Slocum. כלי זה מסוגל לפעול לטווח קצר של 220 מייל במשך 15 יום או לטווח מירבי של 8000 מייל ל-18 חודשים, זאת בהתאם לסוללה. הוא יכול גם לפעול מעל פני הים ולהעביר את תיעוד החיישנים ללוויני התקשורת Iridium לצורך הפצה.

מדובר בתוכנית הראשונה לכלים בלתי מאוישים תת-ימיים שנבחרה על ידי חיל הים האמריקאי לייצור בתפוקה מלאה.

עבור התוכנית, חיל הים דורש כי הרובוט יהיה מסוגל לפעול בעומק של 3300 רגל למשך עד 90 יום. משמעות הדבר שהרובוטים יכולים להתקיים במגוון תנאי סביבה כסוג של תחנת ניטור מזג אוויר מתכלה, שמיידעת את הצי על כל אגפיו לגבי התנאים מתחת למים, הודות למערך החיישנים.

החיישנים יקראו את המוליכות החשמלית של המים, דבר שיכול לספק לצי מידע לגבי יכולתם של חיישנים מסוימים לפעול באוקיינוס.

הגליידרים יבדקו גם טמפרטורה ועומק המים, נתונים שיכולים לסייע להכנת מבצעים תת-ימיים, והם מסוגלים לסרוק את מידת הבהירות האופטית או באיזו מידה ניתן להשתמש בחישה ויזואלית בין הגלים. הגליידרים יכולים לאתר מוקשים תת-ימיים שמסכנים ספינות מאוישות גדולות.

הם גם מספקים יכולות ניטור ומעקב באוקיינוס.

השימוש ברובוטים מתכלים לאיסוף כל המידע הזה מתבסס על שיטות קיימות, כגון שחרור מצופי חיישנים בים על ידי כלי טיס, לפני הגעתם של כלי שיט. מתחת למים, קשה לאתר את הרובוטים ועל פני המים אפשר לשגר אליהם פקודות חדשות ולשנות את מיקומם לפי שינויים בתוכניות, כך מדווח popsci.com.