חליפת סילון – ניידות אישית לכוחות המיוחדים?
This post is also available in: 
English (אנגלית)
דארפ"א, הסוכנות האמריקאית למחקרי ביטחון מתקדמים, מבקשת לפתח מערכות עתידניות ש"ניתן לפרוס מהאוויר כדי לאפשר הסתננות לטריטוריה עוינת או פריסה קרקעית לצורך ניידות גבוהה יותר בשטח, בלי להשתמש בכלי טיס קיימים להמראה ונחיתה אנכית כמו מסוקים ו-CV-22 טילט-רוטור", כך נאמר בהודעתה.
הסוכנות מבקש לפתח "מערכת ניידות אווירית אישית" ומזמינה הצעות לקונספט מחקר בנושא כדי לבחון את ההיתכנות הטכנית של חליפת סילון צבאית ופלטפורמות תעופה אישית אחרות לשימוש פוטנציאלי על ידי הכוחות המיוחדים של ארה"ב.
לפי דארפ"א, ניתן להציג רעיונות חדשים לגמרי או להתבסס על מערכות קיימות. בין המערכות המבוקשות – חליפות סילון, גלשנים ממונעים, חליפות כנפיים ממונעות ומצנחי קשת. מערכת הניידות האווירית האישית תוכל להיות מונעת על ידי טכנולוגיות הנעה חשמלית, תאי דלק מימן או מערכות הנעה קונבנציונליות על ידי דלק כבד, כך מדווח flightgloabl.com.
הפלטפורמות יכולות להיות לשימוש חד-פעמי או לשימוש חוזר, כל עוד המערכת דורשת מאמץ מינימלי של אריזה מחדש ופריסה מחדש.
בניגוד לתוכנית AFWERX של חיל האוויר האמריקאי לפיתוח כלי טיס חשמלי קטן להמראה ונחיתה אנכית, דארפ"א מעוניינת במערכות שניתנות לנשיאה על ידי אדם אחד. המערכת צריכה להתאים לאחסון במיכל נישא או תרמיל.
"לאחר הפריסה, על המערכות לאפשר ניידות לטווח של לפחות 5 ק"מ למפעיל, בגובה נמוך עד בינוני", מציינת דארפ"א. "המערכות צריכות להיות מתוכננות בצורה כזאת שההרכבה והפריסה יקחו פחות מ-10 דקות תוך שימוש בכלים פשוטים או ללא כלים כלל".
על המערכת להיות משוגרת ללא סיוע של גורם סביבתי כמו רוח או הרמה.
דארפ"א מעוניינת במערכת חמקנית בעלת חתימה נמוכה מבחינת רעש ואינפרה-אדום.
"צפוי כי פונקציות בקרה מבוססות מחשב וממשקים אינטואיטיביים יאפשרו מערכת הפעלה אפקטיבית, לצד תכנון מערכת כולל, שמאפשר התקנה מהירה וללא ציוד", לפי ההודעה.
בהתאם לתוצאות מהלך הפיתוח, מסרה דארפ"א, משתמשים ממחלקת ההגנה, כולל יחידות הכוחות המיוחדים, עשויים להיות מעוניינים בהפיכת הטכנולוגיה ליכולת מבצעית.
הרעיון של חליפת סילון אינו חדש לתחום הצבאי. ב-2020, חיל הים הבריטי הדגים מספר אנשי צוות מגיעים במהירות לסירה באמצעות חליפות סילון מתוצרת Gravity Industries. לפי דיווחים, הפיקוד האמריקאי למבצעים מיוחדים חתם על הסכם פיתוח עם JetPack Aviation ב-2016. ה-JB-11 שפיתחה החברה מונע על ידי שישה מנועי סילון קטנים, ומגיעה למהירות של 200 קמ"ש ומשך שהייה של כ-10 דקות.
