אגוזי: כאוס פוליטי מעכב ההתמודדות עם השלכות הסיוע הביטחוני האמריקאי על ישראל

אגוזי: כאוס פוליטי מעכב ההתמודדות עם השלכות הסיוע הביטחוני האמריקאי על ישראל

An F-16 Fighting Falcon aircraft lands at Prince Sultan Air Base, Saudi Arabia, during Operation SOUTHERN WATCH. The F-16 Aircraft is part of the coalition forces of the 363rd Air Expeditionary Wing, Prince Sultan Air Base, Saudi Arabia, that enforces the no-fly and no-drive zone in Southern Iraq to protect and defend against Iraqi aggression.

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

מאת אריה אגוזי

התעשיות הביטחוניות הישראליות יצטרכו לבצע ארגון מחדש כדי להתמודד עם המצב שנוצר כתוצאה מהסכם הסיועי הביטחוני (ה-FMF) הנוכחי עם ארה"ב.

הכאוס הפוליטי משאיר את החברות לבד במערכה מול מצב חמור מאוד, שעלו להוביל לבעיות קשות ביכולות התעשיות להשפיע באמצעות השקעה של מספיק משאבים במערכות חדשות.

לאחר שתוקם סוף סוף ממשלה חדשה בעקבות הבחירות בחודש מרץ, הרביעית במספר תוך שנתיים, צפויה בקשה רשמית מהממשל האמריקאי, אבל לדברי מקורות בכירים כאן, הסיכויים לוויתורים משמעותיים הם קלושים. "התעשיות כאן נמצאות במצב גרוע מאוד שיהפוך לבעייתי יותר ככל שיירד האחוז של הדולרים האמריקאים מה-FMF, עד שייעלם לחלוטין", כך ציין מקור בכיר.

כמה מהתעשיות הביטחוניות הישראליות קיוו כי לאחר שארה"ב ביטלה את מכירת מטוסי ה-F-35 לטורקיה, קבלנות משנה שמתוכננת להתבצע על ידי חברות טורקיות תועבר לחברות ישראליות. אבל זה לא קרה.

בין האפשרויות שהוערכו בתחילה על ידי משרד הביטחון הישראלי – יותר עבודה מצד חברות אמריקאיות והגלת ההגבלות על יצוא פלטפורמות מתוצרת ארה"ב שהשימוש בהן הופסק על ידי ישראל.

אבל אין התמודדות בכל הכוח מול המצב, שוב – בגלל הכאוס הפוליטי.

כיום, התעשיה הביטחונית הישראלית מקבלת עבודות במסגרת עסקאות לרכישת פלטפורמות מתוצרת אמריקאית. התעשיה האווירית מייצרת יותר מ-800 זוגות כנפים ל-F-35 במסגרת חוזה לרכישת 50 מטוסי F-35 עבור חיל האוויר הישראלי.

ארה"ב חוסמת את המכירה של מטוסי קרב מתוצרתה, שהשימוש בהם הופסק, למדינות צד שלישי.

בשנה שעברה נכשל ניסיון להחיות תוכנית למכירת מטוסי F-16 של חיל האוויר הישראלי לקרואטיה.

במהלך 2019 ישראל הציעה ופתחה במו"מ עם קרואטיה לגבי עסקה שכללה מכירה של מטוסי F-16C משודרגים שהשימוש בהם נפסק על ידי חיל האוויר הישראלי, כדי להחליף את מטוסי ה-MIG 21 של חיל האוויר הקרואטי. אבל בשלב מתקדם מאוד של המו"מ הטילה ארה"ב וטו על העסקה (שהוערכה ב-$500 מיליון עבור 12 מטוסים), בטענה שלא עודכנה בפרטי ההסכם ודרשה שכל המערכות הישראליות שהותקנו במטוס יוסרו.

בספטמבר 2016 נחתם מזכר ההבנה בין ממשלות ישראל וארה"ב לגבי חבילת סיוע ביטחוני אמריקאי בגובה $38 מיליארד במסגרת תוכנית ה-FMF לשנים 2019-28.

הסכם הסיוע החדש הוא הגדול ביותר שהוענק לישראל על ידי ארה"ב אי פעם. אבל בהשוואה להסכמי FMF קודמים, הוא יוצר מספר שינויים שעלולות להיות להם השלכות חמורות על התעשיה הביטחונית הישראלית, שימור הידע הישראלי בתחום החימוש, וכלכלת ישראל בכלל. בפרט, הסכם הסיוע החדש מצמצם את כמות כספי הסיוע שמשרד הביטחון בישראל יכול להמיר לשקלים ישראלים במסגרת ה-FMF ולהשתמש עבור רכש ביטחוני מחברות ביטחוניות מקומיות.

הנושא נדון בממשלה, אבל הכאוס הפוליטי שמביא למערכת הבחירות הכלליות הרביעית תוך פחות משנתיים השאיר את התעשיות הביטחוניות כמעט לבד בניסיון לפתור את המצב.

התעשיות הביטחוניות הישראליות מודאגות מפני המצב המתפתח. בשעה שחברות בבעלות המדינה, כמו התעשיה האווירית ורפאל, מנסות לאט לאט למצוא פתרונות, אלביט מערכות – חברה ציבורית – משקיעה מאמצים רבים בדרך לפתרון.

בדצמבר חתמה אלביט הסכם סופי עם חברה שמסונפת ל-Cerberus Capital Management, L.P לגבי רכישת Sparton Corporation תמורת $380 מיליון – מחיר מכירה.

כך שנעשים מאמצים ספורדיים למצוא דרכים לפצות על ההשלכות של הסכם ה-FMF הנוכחי. בקשה רשמית צפויה רק לאחר שתוקם ממשלה חדשה.

אריה אגוזי, עורך ראשי, iHLS