התנאי ההכרחי ליישום גישת העיר החכמה בבסיסים צבאיים
This post is also available in: 
English (אנגלית)
האסטרטגיה של צבא ארה"ב לגבי מתקנים צבאיים, שפורסמה בדצמבר 2020, נשענת במידה רבה על טכנולוגיות IoT, שעוסקות באיסוף נתונים על אנשים, מכונות, אקלים וכו' והופכות את הנתונים לנגישים. היעד הסופי הוא שיפור החיים בבסיס כדי לתמוך טוב יותר, בסופו של דבר, במבצעים רב-מימדיים.
רשתות העיר החכמה, המבוססות על נתונים, יוכלו להפוך את בסיסי הצבא ליעילים ובטוחים יותר, אבל על הצבא להבטיח כי רשתות אלה לא יהיו פגיעות להתקפות סייבר כמו הרשתות האזרחיות. ככל שהצבא האמריקאי משלב יותר טכנולוגיות ותשתיות של עיר חכמה, הוא חושף את המתקנים לפרצות חדשות מצד איומי סייבר-פיזיים.
הכרה בסכנות מלכתחילה היא חיונית להמשך יישום אסטרטגיית המתקנים החדשה. הרבה יותר פשוט לבנות את ההגנות מראש מאשר לנסות להוסיף אותן לאחר מעשה.
בימים אלה הצבא עובד על תוכניות פיילוט כמו תוכנית VTIME להדגמה וירטואלית של אפקטיביות מתקנים במשימה, שתאסוף נתונים קיימים ותציע אותם בקונסולה וירטואלית שימושית. הנתונים יכסו כל היבט, החל מאיתור מזיקים ועד בניית מתקני אנרגיה וטיפול במים ושילוב כלי רכב אוטונומיים. הקונסולה תספק למפקדי הכוחות כלי שיאפשר להם להבין ולהעריך את הסיכונים לבסיס בכל נושא, מבריאות הסביבה ועד התפוצצות חומרי נפץ.
אבטחת הרשת היא קריטית לכל הפרויקט, והיא תאפשר תפקוד חלק של החיישנים המוצבים בבסיס והפריסה רחוקת הטווח של אבטחת הסייבר בבסיסים.
"המצב הסופי הנדרש הוא צבא עמיד ומודרני ומתקנים עמידים שמגבירים את המוכנות ומכינים את ארה"ב לשדה הקרב של המבצעים הרב-מימדיים", כך אומר אנדרו נלסון, מנהל לשכת המחקר הבינלאומית בלונדון של מרכז המחקר והפיתוח ההנדסי של צבא ארה"ב, כך לפי breakingdefense.com.
