מחברת חשמל ועד סמסונג – איך מטמיעים חדשנות בארגונים ומה עשתה הקורונה?
This post is also available in: 
English (אנגלית)
מנהלת החדשנות של חברת חשמל, צביה ברון, מבינה היטב שבארגון כמו שלה חדשנות היא לא בטבע של החברה או של העובדים. אז איך בכל זאת מטמיעים חדשנות בתוך חברה בבעלות ממשלתית בת 97 שנים, אשר פועלת ללא תחרות? "בזהירות ומבפנים, תוך התבססות על חזון ואסטרטגיה", אומרת ברון במשדר InnoTech של חברת iHLS שעוסק בחדשנות, סייבר ו-HLS.
ברון: "הפתרון שמצאנו הוא לייצר חדשנות בצורה שונה: להצמיח אותה. אנחנו מציבים בכל מחלקה נציג חדשנות, שיודע לזהות הזדמנויות לחדשנות מתוך העבודה השוטפת, הוא או היא מאתרים אנשי מפתח שיכולים לסייע, ובעיקר עובדים יחד איתם על מיפוי הבעיות שלהם. בהמשך אנחנו באים עם שורה של פתרונות ונותנים להם את האפשרות לבחור. אנחנו הופכים לחיוניים עבורם – הם מתמכרים אלינו". לדברי ברון, עד כה החלו בחברת החשמל 40 פיילוטים שונים וזוהי ללא ספק תחילתה של מהפכה.
חברת חשמל היא מקרה שמייצג ארגונים ותיקים וגדולים, שזירת הפעילות שלהם לא השתנתה בצורה משמעותית, אך גם בחברה כמו תעשייה אווירית יש אתגרים.
עדי חן מנקר, מנהלת החדשנות בתעשיה האווירית, מסבירה שלמרות גודלה של החברה ושנותיה הרבות, החדשנות טבועה בדנ"א שלה. חן מנקר: "בשנים האחרונות אנחנו מנסים להכניס תהליכים שמעודדים חדשנות. בקורונה הוכחנו שאנחנו יודעים להגיב מהר. בתוך ימים יצרנו יותר מ-31 פרויקטים כדי לתת מענה לצרכים של משרד הביטחון ומשרד הבריאות. הצענו פתרונות לחיטוי, מדידת חום, מכונות הנשמה ועוד". לצד זאת, מדגישה חן מנקר, "פתחנו מרכז חדשנות בתוך החברה לעידוד חדשנות בקרב העובדים. במסגרת הפרויקט נוצרו 10 קבוצות שהצליחו להגיע לרעיונות ישימים והם ממשיכים בפיתוח שלהם. לחלק מהפרויקטים יש כבר לקוחות שמממנים את המיזם, כי הם אוהבים את הרעיון ומאמינים בו".
גם בחברת אינטל מצאו דרך להתמודד עם הצורך בחדשנות. צחי וייספלד, מנהל תכנית הסטארט-אפים של אינטל IGNITE, מסביר "אנחנו חייבים לחדש כי אנחנו מוקפים בתחרות. יש חדשנות שבאה מבפנים – שכל יחידה עושה את המאמץ שלה, ויש חדשנות שבאה מבחוץ, לדוגמה, רכישות כמו מובילאיי, מוביט, הוואנה לאבס ועוד. היחידה של וייספלד, שפועלת בישראל בשנה וחצי האחרונות, מחפשת סטארטאפים בשלבים מוקדמים בכל העולם. היא החלה בתל אביב וכעת מתרחבת למינכן ואוסטין בארה"ב. וייספלד מדגיש שהם לא רק מלווים את הסטארטאפים ומסייעים להם להתקדם, הם במקביל מנסים לאמץ את צורת החשיבה של סטארטאפים ולהביא אותה חזרה לחברה.
גם בחברת סמסונג מבינים שהם חייבים לצעוד עם הזמן. אייל מילר, מנכ"ל Samsung Next TLV, מסביר שסמסונג עסקה בחדשנות מיומה הראשון. "לא רבים יודעים שהחברה החלה ממכולת קטנה ועברה דרך ארוכה עד שנהפכה למותג שהיא היום. אנחנו מאמינים שההזדמנויות העתידיות של החברה מצויות בעולם של תוכנה ושירותים ולשם אנחנו מכוונים".
על החדשנות אומר מילר, כי "מאמץ אחד מתמקד באיתור חדשנות וטכנולוגיה מחוץ לחברה, בין היתר, רכישות, הזדמנויות לשת"פ והשקעות. ובמקביל, יש לנו צוות פיתוח פנימי של 100-150 אנשי פיתוח. כשאנחנו רואים רעיון שיכול להפוך להזדמנות עסקית אנחנו יכולים או לבנות מאפס או לרכוש".
גיא קרן, מנכ"ל iHLS, שמובילה את תכנית החדשנות של משרד הבטחון ומפעילה אקסלרטור בטחוני, מסביר שחדשנות זה עניין של קצב. "בארגונים גדולים, הטמעת מערכת טכנולוגית חדשה יכול לקחת גם שנתיים, בעוד שאורך חיי הסטארטאפ הוא ארבעה-חמישה חודשים. בעבר שמענו מערכות גדולות וכבדות שמצהירות שהן פשוט לא יכולות להיכנס לזירות החדשנות. המציאות הזו השתנתה בזכות הקורונה. ארגונים חויבו לעבור לעבודה מרחוק ונאלצו מכורח הנסיבות להשתנות ולהטמיע מערכות טכנולוגיות. העולם לא יחזור אחורה".
רן נתנזון, מנהל ענף החדשנות במשרד החוץ, ויו"ר מושב החדשנות בכנס InnoTech, גאה בחדשנות הישראלית ואומר שהיא הפכה לאחד ממוקדי המשיכה המשמעותיים של ישראל בעולם, בין אם בייצוא ובין אם בהקמת מרכזי מחקר ופיתוח בינלאומיים בישראל.
