פאנלים מרתקים עם המומחים המובילים ל-HLS, סייבר וחדשנות – בכנס הבינלאומי המשודר...

פאנלים מרתקים עם המומחים המובילים ל-HLS, סייבר וחדשנות – בכנס הבינלאומי המשודר INNOTECH 

sky line of Tel Aviv towers and aerial israel

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

הכנס הבינלאומי המשודר INNOTECH ל-HLS, סייבר וחדשנות, שייערך ב-8-9 בדצמבר, יארח את בכירי המומחים במגוון פאנלים, בהם תוכלו לצפות במשדר המיוחד וליצור קשר אינטראקטיבי עם המשתתפים.

בראש הכנס – היו"ר אבי יריב, מומחה סייבר, מודיעין ו-HLS, ממייסדי iHLS. העיתונאי ומגיש החדשות יעקב אילון ינחה את הכנס ואת דיוני הפאנלים המרתקים. 

יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי יפתח את מושב הסייבר בכנס. לאונא ניסיון של שלושה עשורים בעולם הביטחון הישראלי. בין השאר כיהן כראש מחלקת תשתיות סייבר סיגינט בשב"כ.

את הפאנל בתחום החלל יפתח אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית. בלסברגר מילא תפקידים שונים בחברות אלביט מערכות במשך 30 שנה, ובתפקידו האחרון כיהן כמנכ"ל אלביט מערכות אבטחה.

אחד הנושאים המרכזיים בכנס המשודר יהיה חדשנות בצה"ל. איך הצבא מטפל בחדשנות ועושה את הטרנספורמציה מהתחום האזרחי לצבאי? וכיצד הוא קוצר את רוחות החדשנות לטובתו? שאלות אלה ואחרות יידונו בהרחבה.

הירשמו!

הפאנלים בנושא סייבר, בראשות היו"ר – גיא מזרחי, סמנכ"ל סייבר, RayZone Group יעסקו בדילמות העכשוויות בתחום, בפרט על רקע האתגרים של מגיפת הקורונה:

שימוש במוצרי ביון מול אזרחים בעת מגפה – מאז ומתמיד הופעלו בישראל אמצעי ביון נגד אזרחים, בין אם זרים ובין אם ישראלים, לפי צו ספציפי של בית משפט, על רקע עבירות טרור או פשיעה. מגיפת הקורונה העלתה את הצורך להפעיל אמצעי זה כנגד כלל האוכלוסיה. מהן הסכנות שנובעות מכך ואיך ניתן למזער ולנהל אותן?

עד כמה רחוק אפשר ללכת בוויתור על הפרטיות כדי לשמור על הביטחון? 

גבולות לא ברורים – מי שומר על העננים שלנו? – רוב המידע הפרטי שלנו, שבעבר היה שמור במחשבים נמצא כיום בצורה מבוזרת בסוגי ענן שאנחנו לא מודעים אליהם. בין השאר אנחנו מוותרים על הפרטיות לטובת השימושיות, הנוחות והידידותיות. 

נשאלת השאלה מי מנהל את המידע הזה ומי מעוניין לקחת ולהשתמש בו? חברות מסחריות מנצלות מידע לצורך יצור כסף. מהי הרגולציה שאמורה להגן על המידע הזה, אילו תפיסות הגנה קיימות, ואילו טכנולוגיות יכולות לתת מענה לשמירה על המידע?

העתיד וחדשנות בסייבר – בניגוד לאופי הקבוע של האדם, קצב ההשתנות של הטכנולוגיה מהיר ביותר. מה יהיה קצב ההתפתחות וממה יושפע? תחום העתידנות מזהה מגמות טכנולוגיות וחברתיות ועושה אקסטרפולציות, לומד מהעבר לגבי הצפוי בעתיד. באבולוציה, ההתקדמות האנושית, מתרחשת לעיתים נקודה סינגולרית, שגורמת למהפיכה ושינוי מוחלט של הכיוון. השאלה היא האם הסייבר ימשיך להתפתח בצורת אבולוציה או שתופיע נקודה סינגולרית שתשנה את הכול. המחשוב הקוואנטי, לדוגמא, עשוי להוות נקודת תפנית כזאת.

אסימטריה בהתקפות סייבר – הדור הבא של IR – כשבונים הגנת סייבר על ארגון מבצעים ניתוח איומים ובונים חליפת הגנה בהתאם. מכך נגזר גם היקף ההשקעה. הבעיה היא שארגונים אינם נערכים לתקיפה מצד מעצמות אלא להתקפות האקרים. במפגש בין צרכי ארגון להגן על עצמו לבין מעצמה שתוקפת אותו קיימת א-סימטריה שמייצרת פער משמעותי בין יכולות ההגנה לתקיפה. איך ארגונים יכולים להתמודד עם מאזן אימה של תקיפה מעצמתית? 

OT, IOT and SCADA – בעולם התעשייה והמתקנים החיוניים, הטכנולוגיה התפעולית (OT, SCADA) של תשתיות קריטיות מבוססת על ציוד בקרה ישן שחובר לעולם ה-IT והרשת. כיצד ניתן להגן על תשתיות אלה ועל החיבור בין IT ל-OT? איך חדשנות טכנולוגית יכולה לסייע?

הפאנלים בנושא HLS – בראשות היו"ר – תא"ל (מיל.) שרון ניר, לשעבר מפקדת ביה"ס לתקשוב וסייבר ויועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, יעסקו בערך המוסף של טכנולוגיות הביטחון האישי גם לאיכות החיים של הציבור.

ערים חכמות ובטוחות מול ״ערים נוחות״ ואיכות חיים – החתירה להגברת הביטחון האישי והציבורי בעיר הביאה ליצירת העיר הבטוחה: רישות ערים בתקשורת, חיישנים, מצלמות וגישה דיגיטלית למוקדי חירום, מערכות שו"ב ועוד. על גבי תשתית העיר הבטוחה הוטמעו אמצעים חכמים, פתרונות אינטרנט מבוססים יכולות IOT, המספקים גם איכות חיים ושגשוג לעיר ולתושבים. פתרונות העיר החכמה נוגעים בכלל תחומי החיים, ובכללם מערכות תחבורה, תחנות כח, תשתית הולכת מים, אשפה, אכיפת חוק וסדר, וחובקים את האזרח על ידי מעטפת טכנולוגית במגוון תחומי חיים. מרכזיות הרשות המקומית בעידן הקורונה והצורך בריחוק חברתי העצימו את הצורך להאיץ את טכנולוגיית העיר החכמה.

אך מהן המגבלות שהביטחון מטיל על איכות החיים והזכות לפרטיות של התושבים? מה היחס בין יעילות תפעולית מבוססת טכנולוגיה אל מול איכות חיים?

הדור החמישי בסלולר מאפשר או מסכל: ערך מוסף, רגולציה, איומים והזדמנויות – טכנולוגיית 5G – הדור החמישי מהווה קפיצת מדרגה ומאיץ טכנולוגי להעברת מידע בקצב שיא! מהן היכולות שמספקת טכנולוגיה חדשנית זו וכיצד הן משפיעות על חיי האזרחים מבחינת ביטחון, פרטיות, מהירות המידע ועוד.

ביטחון אישי בעידן קורונה – המלחמה בנגיף הקורונה האיצה את הצורך בפיתוח והטמעת מערכות מידע לקטיעת שרשרת ההדבקה. צורך זה הציב במרכז השיח מחד את האינטרסים הנוגעים להיבטי פרט וחיסיון רפואי ומאידך אינטרסים חיוניים הנוגעים להיבטי בריאות הציבור. למול אתגרים אלו הועצם הצורך בפיתוח מערכות מידע לביצוע חקירות אפידמיולוגיות מבוססות טכנולוגיית AI ככלי אפקטיבי לקטיעת שרשרת ההדבקה, תוך שמירה על זכויות הפרט בדגש לחיסיון רפואי. 

אחד האתגרים המרכזיים הינו חיסיון התיק הרפואי והאופן בו נעשה שימוש במידע הקיים בו. מלחמה במגיפה דורשת ביצוע אנליטיקות במידע הקיים בתיקים הרפואיים על מנת כדי לייצר תובנות על מגמות, הרגלים וכו' שמשפיעים על המחלה. היכן נגמרת הזכות לפרטיות ואיפה מתחילה העדפת טובת הכלל?

הפאנלים בנושא חדשנות, בראשות היו"ר – רן נתנזון, מנהל ענף החדשנות, משרד החוץ, יבחנו כיצד מתאפשרת חדשנות בהקשרים שונים, ומה הגורמים המאיצים לעומת החסמים.

Future Infrastructure – הדור הבא של ניהול ואבטחת ערים ותשתיות – עולם התשתיות הולך ומשתנה לנגד עיננו והופך לזירה בה הטכנולוגיה משפיעה על הפעילות בתחום, החיישנים שזמינים יותר מתמיד מספקים מידע חיוני בזמן אמת, ומערכות big data מביאות לשיפור תהליכים ותגובות בזמן אמת. כל אלו בשילוב טכנולוגיות נוספות משפרות ומייעלות את התהליכים הן בצד הערים וחברות התשתית והן בצד הלקוח. הכל הופך חכם ויעיל, ערים, תחבורה, רשתות מים וחשמל. מהן ההזדמנויות בתהליך זה?

Space – the new domain  – החלל הקרוב הופך זמין יותר ויותר, ואחרי מהפכת הרחפנים, הזמינות הגוברת של לווינים ומיני-לווינים פותחת בפנינו עולם חדש של אפשרויות. מה ההזדמנויות שמציע תחום זה?

במרחב החלל החדש יש פוטנציאל כמעט אינסופי לתחומי התקשורת, הפארמה, הניסויים, ניתוח מידע ועוד. הודות למבנה הקומפקטי שלהם ומחירם הנמוך, מיני-לווינים יחליפו בהדרגה את הלווינים הגדולים והיקרים במשימות מחקר. כך לדוגמא, הם מתפקדים כמיני-מעבדות שמבצעות ניסויים בביולוגיה, כימיה ורפואה בתנאי מיקרו-גרביטציה. מיני-לווינים אחרים מספקים גישה לאינטרנט עבור אזורים נרחבים על כדור הארץ, כדוגמת פרויקט Star Link של Space-X.

חדשנות בצה"ל – כיום המערכות הצבאיות בעולם מאמצות יותר ויותר חדשנות טכנולוגית מהמגזר האזרחי. איך הצבא מטפל בחדשנות ועושה את הטרנספורמציה מהתחום האזרחי לצבאי? כיצד הוא קוצר את רוחות החדשנות לטובתו? נשאלת השאלה גם איך הצבא מצליח לשמור את כוח האדם החדשני, איך הוא מעודד יוזמות והופך רעיונות למציאות, וכיצד הוא מנהל ומעודד חדשנות מול התחרות בשוק האזרחי. היום קיימת חדשנות פנימית בתוך צה"ל וחדשנות חיצונית. מאיפה הגיע הצורך לחדשנות פתוחה?

צה"ל מבין שהעולם האזרחי צובר תאוצה בעולמות טכנולוגיים. בצבא כיום לומדים ומגייסים תוכניות חדשנות, ויותר ויותר סטארטאפים מוטמעים בתוך צה"ל. יש יכולת של המערך של צה"ל להטמיע בו חדשנות, וקיימות תוכניות יעודיות לנושא, כגון אינופנס (INNOFENSE). במשבר הקורונה מילא צה"ל תפקיד מרכזי והצליח להטמיע במהירות חדשנות וסטארטאפים, שיסייעו ויקצרו תהליכים במצב החרום.

Innovation of Innovation – כיצד מביאים חדשנות לארגונים? – חדשנות הפכה לעקרון מרכזי בכל ארגון מודרני: בתעשייה, בהייטק ובממשל. האתגר של חידוש מהיר של עקרונות העבודה והשירותים מעסיק את כל הארגונים המובילים בעולם. כיצד ניתן להציב אלטרנטיבה לעולם הסטארטאפים? האם עדיף לרכוש טכנולוגיה? להקים אקסלרטור פנימי או חיצוני? כיצד מתגברים על החסמים השונים בדרך לחדשנות – תרבות ארגונית, מנהיגות, היעדר גישה מובנית של חדשנות, העובדה שלא מקצים מספיק זמן לחדשנות בגלל ההתמקדות באספקת מוצרי הליבה ועוד. מהן הדרכים להתגבר על מכשולים אלה? מה תפקיד ההנהגה של הארגון ואילו כלים עומדים לרשותה?

*האג'נדה נתונה לשינויים על ידי המארגנים

הכנס הבינלאומי המשודר INNOTECH ל-HLS, סייבר וחדשנות

הירשמו!