טכנולוגיות זיהוי פנים – לא בבית ספרנו

This post is also available in: English (אנגלית)

הדיון על החזרה לבית הספר בתקופת מגיפת הקורונה מטרידים את אנשי המינהלים החינוכיים ברחבי העולם, שאמורים להחליט אילו טכנולוגיות יענו בצורה הטובה ביותר על הדרישות לשמירה על בריאות הציבור, ודאגה לחינוך ולפרטיות.

אחד הנושאים שמעוררים דאגה הוא טכנולוגיות זיהוי הפנים, שמאפשרות לנטר נוכחות תלמידים והתנהגות ולעקוב אחר קירבה חברתית.

בתקופה שלפני הקורונה, טכנולוגיות זיהוי פנים הוצגו בארה"ב כמענה לכל בעיות האבטחה על רקע ארועי הירי ההמוני שמתרחשים בבתי ספר. האמצעי החל לשמש גם למעקב אוטומטי אחר נוכחות התלמידים.

אבל מחקר חדש קובע שיש לאסור על השימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים בבתי ספר בגלל הסיכון הגבוה לגזענות והפוטנציאל לשחיקה בפרטיות.

חוקרים מאוניברסיטת מישיגן בתוכנית למדע, טכנולוגיה ומדיניות ציבורית של Ford School מצאו כי לא רק שהטכנולוגיה אינה מתאימה למטרות אבטחה אלא היא גם יוצרת רשת של בעיות חמורות שהן מעבר לאפליה גזעית, ביניהן הנורמליזציה של המעקב, שחיקה בפרטיות, מיסוד חוסר הדיוק, ויצירת נתונים כוזבים לגבי חיי בית הספר, הפיכת הדאטה לסחורה ודחיקה לשוליים של תלמידים שלא פועלים לפי הנורמות.

“המחקר מראה שהשימוש בטכנולוגיה בשלב מוקדם מידי, ללא ההבנה של ההשלכות, עלול להיות לא אתי ומסוכן".

המחקר השתמש בשיטת ההשוואה האנלוגית, שבוחנת מקרוב שימושים קודמים של טכנולוגיות אבטחה, כמו מצלמות טלוויזיה במעגל סגור וגלאי מתכות, וכן טכנולוגיות ביומטריות, כדי לצפות את ההשלכות של השימוש בזיהוי פנים.

בעוד שכיום לא קיימים ברחבי העולם חוקים שמסדירים את טכנולוגיית זיהוי הפנים, בחינת הטכנולוגיה הזו שכבר מיושמת יכולה לסייע לחזות את ההשלכות הפוטנציאליות מבחינה חברתית, כלכלית ופוליטית ולהציף את התוצאות הלא רצויות", כך טוענים החוקרים, בדיווח של homelandsecuritynewswire.com.