איך מתמודדות התעשיות הביטחוניות המסורתיות עם קצב החדשנות המסחרר בעולם האזרחי?

This post is also available in: English (אנגלית)

מנהלת החדשנות של התעשייה האווירית בראיון ל-iHLS: "חדשנות היא ב-DNA שלנו"

בעידן שבו החדשנות בזירות האזרחיות מתפתחת בקצב מסחרר, ובעיקר מהיר יותר מקצב הפיתוח והחדשנות בתעשיות המסורתיות, ישבנו לשיחה עם מנהלת החדשנות והידע של התעשייה האווירית, עדי חן מנקר, כדי להבין איך ארגון בן 67 שנים מצליח עדיין לשמור על רוח של חדשנות ולשמור על היתרון התחרותי שלו בזירה. 

חן-מנקר: "חדשנות היא חלק בלתי נפרד מה-DNA של התעשייה האווירית מיום היווסדה. התעשייה האווירית משקיעה מאות מיליוני שקלים במחקר ופיתוח ומדי שנה החברה רושמת עשרות פטנטים – המובילה בתחום בישראל. בשנת 2019 פעילות המחקר והפיתוח העצמי והממומן שלנו הייתה בהיקף של 909 מיליון דולר". 

על היקף פעילות החדשנות בחברה, אומרת חן-מנקר כי ארגון ה-CTO מוביל את העשייה בתחום החדשנות בשיתוף עם החטיבות השונות בחברה בצורה רוחבית ובעבודה משותפת. "מגוון תהליכי חדשנות הינם קריטיים לארגון בעל מצוינות טכנולוגית ומצוינות אנושית, וזאת בכדי לשמר את העליונות הטכנולוגית שלנו, מציאת ופיתוח הדבר הגדול הבא, שמירה על כוח האדם האיכותי שלנו והמשך צמיחת החברה. במקביל, תהליכים אלו מובילים ל"שיבוש שוק" בתחומים טכנולוגיים פורצי דרך ובכך יכולים להוות בסיס לבניית אבני הבניין העתידיות והחוסן הטכנולוגי העסקי של התעשייה האווירית". 

חן-מנקר הוסיפה, "היום אנחנו עובדים במגוון ערוצים כדי לוודא שאנחנו ממשיכים את העשייה בחדשנות אורגנית, ובמקביל בתהליכים של חדשנות פתוחה כחלק מהאסטרטגיה של החברה לעידוד מצוינות אנושית, עסקית, יזמות וכמובן צמיחה עסקית". 

על היקף פעילות החדשנות ה"פתוחה" והפנייה של התעשייה האווירית דווקא למרחב האזרחי, אמרה חן-מנקר, כי מעבר למרכז החדשנות, התעשייה האווירית עובדת עם אקסלרטורים חיצונים בארץ ובעולם. "בארץ אחד האקסלרטורים שאנחנו עובדים איתם כבר מספר שנים הוא האקסלרטור של IHLS. שיתוף פעולה שמוביל לשיח רחב עם האקוסיסטם של קהיליית הסטארטאפים. בעולם אנחנו עובדים עם אקסלרטורים נוספים כמו Starburst ועם Techstars – אקסלרטורים מובילים בתחום האירוספייס, ואנחנו שותפים בקונסורציום עם חיל האוויר האמריקאי, נאסא, לוקהיד מרטין, MAXAR ו–SAIC. לאחרונה הקימה התעשייה האווירית תכנית חדשנות משלה."

לדברי חן-מנקר, מנהלת החדשנות והידע של התעשייה האווירית, הפעילויות הללו מובילות לשיתופי פעולה טכנולוגיים. "התעשייה האווירית מקבלת גישה לטכנולוגיות חדשות, קשר עם האקוסיסטם, הזרמה של ערך מוסף וידע מעולמות תוכן שלא היו חלק מהפעילות המסורתית של החברה. הסטארטאפים מקבלים גישה שיווקית, טכנולוגית ועסקית לתוכניות פיתוח משותפות, התעשייה האווירית כלקוח ראשון, הוכחת יכולת טכנולוגית ו-POC או הדגמות, גישה למעבדות ולציוד בדיקה – שילוב שמייצר win-win לשני הצדדים. בפעילות הזו יש לנו עשרות שיתופי פעולה שנרקמו לאורך השנים והפעם אנחנו מייצרים תהליך אקסלרציה של פיתוח משותף – חדשנות בתחום האקסלרטורים". 

על השאלה כיצד היא רואה את היתרון של ישראל בזירת הסטארטאפים בתחומי הביטחון, אמרה חן-מנקר כי "מדינת ישראל הינה אומת הסטארט-אפ והיכולות הטכנולוגיות הקיימות בישראל הינן מדהימות – לא סתם אנחנו נקראים אומת הסטארטאפ". לדבריה, שיתוף הפעולה שהתעשייה האווירית מחפשת היום הינו במגוון עולמות תוכן, שייתכן וקיימים בחברות שהן לא מתמחות בעולם הביטחוני. "הקשר בין התעשייה האווירית, והתעשייה בכלל, לחברות הזנק חשוב לכלל האקוסיסטם של ישראל. היכולת לייצר חיבורים מהירים מאפשרת ליצור טכנולוגיות, אפליקציות ופתרונות חדשניים בהליך מהיר- זה ייתרון משמעותי של מדינת ישראל. התעשייה האווירית, כתעשייה ביטחונית מובילה בישראל רואה בקשר הזה חלק בלתי נפרד מתהליכי החדשנות הנדרשים היום ולכן פועלת במגוון ערוצים לקדם חדשנות פתוחה שכזו".