במקום צה"ל אמרו צבא הרובוטים לישראל: חזון אחרית הימים או תחזית ריאלית?
This post is also available in: 
English (אנגלית)
בכירי התעשיות הבטחוניות בישראל משרטטים את אתגרי שדה הקרב העתידי ומסכימים: הכיוון – אוטונומי
במהדורה המשודרת AUS&R 2020 – הכלים הבלתי מאוישים, שמקיימת חברת iHLS זו השנה התשיעית ותעלה לאוויר ב-7 בספטמבר, התכנסו בכירי התעשיות הביטחוניות בישראל לשיחה על התמורות בתחום הכלים הבלתי מאוישים בשדה הקרב, התחרות מצד התעשיות האזרחיות והאם נזדקק לחיילים בחזית בשדה הקרב העתידי.
בשנים האחרונות ניתן לראות שהתעשיות הביטחוניות כולן נכנסות לתחום הקרוי ה"רום הקרוב לקרקע", התווך האווירי שמתחת לאזור הטיסה של מסוקים ומטוסי קרב, ובו פועלים מטוסים ללא טייס ורחפנים. נשאלת השאלה מדוע התעשיות הגדולות, שרגילות לעסקאות במיליארדים, נכנסות דווקא כעת לתחום הזה, שמציע מוצרי מדף זולים לכל דיכפין. גם חברות ענק בעולם, כמו בואינג, נכנסו לאחרונה לתחום הזה, בין אם בפיתוח היכולות ובין אם ברכישת חברות בתחום.
משה לוי, סמנכ"ל תעשייה אוירית ומנהלת חטיבת כלי הטיס הצבאיים אומר כי "אנחנו נוטים להסתכל על המרכיבים הבדידים, שהם באמת זולים ונגישים, וזה מה שעושה אותם אטרקטיביים. התפקיד של התעשיות הביטחוניות הוא לייצר את הפתרון האינטגרטיבי עבור הלקוח".
שוקי יהודה, סמנכ"ל בכיר לאסטרטגיה וטכנולוג ראשי באלביט, מסביר, "הלקוחות שלנו מחפשים פתרונות ויכולת מערכתית, הם לא מחפשים מוצרים בדידים. בכל אחד מהמרכיבים יש מעט מאוד כסף ותחרות גדולה בשוק האזרחי. ההזדמנות טמונה ביכולת לספק פתרונות מערכתיים, עבור התעשיות הבטחוניות בעולם.
יו"ר רפאל, ד"ר עוזי לנדאו אומר כי בראש ובראשונה התעשיות הבטחוניות נכנסו לתחום משום שמדינת ישראל צריכה אותו והוסיף כי הרום הנמוך והקרוב לקרקע הוא תחום שילך ויתקדם באורח משמעותי בשנים הקרובות. ד"ר לנדאו: "הטכנולוגיה מתפתחת באופן דרמטי. המערכות האלה יתפסו מקום חשוב יותר בכל מערכות התמרון של הצבא". לדברי לנדאו, השלב הבא הוא מהפכת הכלים האוטונומיים שישנו את פני המערכה.
האמריקאים מעריכים שבעוד 20 שנה רוב המערכה הקרקעית בשדה הקרב תהיה אוטונומית לגמרי. לדברי מומחים, נשלח צבא של רחפנים וכלים בלתי מאוישים להילחם במקום חיילים. שוקי יהודה מאלביט מסביר כי ייתכן שזה תחזית מעט אופטימית, אבל זו לא שאלה של האם, אלא של מתי. "אולי ייקח עוד עשור, אבל זה בוא יבוא. בדיוק כמו הרכב האוטונומי".
ד"ר לנדאו מרפאל מסביר כי "אוסף האינפורמציה בשדה הקרב העתידי הוא מעבר ליכולת העיכול של המוח האנושי. כדי לקבל החלטות בקבועות זמנים מבצעיים, חלק ניכר יתקבל באופן אוטומטי. המערכות יפנו את המל"טים והרחפנים למיניהם כמעט ללא פעולת יד אדם. האדם בסופו של דבר יצטרך לקבל את ההחלטות מכל הנתונים שהמל"טים יביאו אליו".
על מקומה של ישראל במשחק הזה, אומר שוקי יהודה, סמנכ"ל בכיר לאסטרטגיה וטכנולוג ראשי באלביט, כי יש כאן יכולת משמעותית שמדינת ישראל זקוקה לה. "אין לה יכולת ורטיקלית לייצר מטוסי קרב, אבל יש לה יכולת ורטיקלית מלאה ברום הקרוב לקרקע. היכולת הזו היא מכפיל כוח משמעותי בשדה הקרב, גם אל מול איומי טרור וגם מול איומים מעצמתיים. למדינת ישראל יש הזדמנות להוביל את המהפך הזה בעולם. עם היכולות שקיימות בישראל, היא יכולה להיות בעמדת הובלה בתחום הזה בעולם".
אחד האתגרים של התעשיות הביטחוניות הוא קצב הפיתוח של התעשיות האזרחיות, לדברי יו"ר הכנס תא"ל במיל' עופר חרובי, לשעבר רמ"ח כטב"מ בחיל האויר, שהדגיש כי אנחנו חיים בעולם שמחזורי הפיתוח הולכים ומתקצרים. קצב המו"פ וההשקעות בתחום האזרחי משיג את הקצב בתעשיות הביטחוניות. הטכנולוגיות משתנות בקצב אדיר ואין לתעשיות עשרות שנות פיתוח כפי שהכרנו בעבר. התעשיות חייבות להתאים את עצמן למציאות המשתנה הזו.
משה לוי, סמנכ"ל התעשייה האווירית אמר כי שוק התעשיות הביטחוניות הוא שוק שמרני בהווייתו. בפעם הראשונה מתבססים על מוצרים אזרחיים ועל כל מה שקורה בעולם האזרחי. יש מתח גדול בין הקצב של מה שקורה בעולם האזרחי ובעולם הצבאי. זה נכון גם לצרכנים וגם לתעשיות. הפתרון לאתגר הזה הוא שאנחנו פונים לחברות אזרחיות. כך אנחנו יוצרים אג'יליות בממסד הבטחוני.
יו"ר רפאל ציין כי רפאל רכשה לאחרונה את חברת אירונאוטיקס בדיוק מסיבות אלו. לדבריו, התעשייה האזרחית הולכת, מכרסמת וכובשת תחומים שהתעשייה הצבאית טיפלה בה באופן בלבדי. היום תחומים כמו יכולות אוטונומיות ותקשורת הם תחומים אזרחיים. ניתן לראות שלא רק את היקפי ההשקעה במו"פ, אלא גם מכירות בהיקפים גדולים ואמינות הולכת וגדלה. הגישה שלנו היא "לרכוב על הגל", לקחת מהתעשייה האזרחית את מה שיש לה ולחבר את הדברים המיוחדים שלנו, את המערכות שלנו ולחסן אותה לקראת מלחמה. התעשייה האזרחית לא עושה את הדברים האלה".
