This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

גודל הצוות יכול להשפיע על פוטנציאל ההצלחה של משימה מורכבת שמבוססת על פיתרון קולקטיבי של בעיות. חוקים חדשים בשדה הקרב ידרשו הבנה עמוקה של רשתות והדרך בה הן פועלות. 

מחקר חדש של צבא ארה"ב מאשר תאוריה, שטוענת שגודל הרשת האופטימלי לחילופי מידע באופן יעיל הוא עד 150 איש.

החוקרים מלשכת המחקר של צבא ארה"ב אוניברסיטת צפון טקסס בחנו תאוריה שהוצעה בשנות ה-1990 על ידי האנתרופולוג רובין דנבאר, לפיה גודל הקבוצה המקסימלי בה אנשים יכולים לשמור על יחסים חברתיים יציבים הוא עד 150 משתתפים. סביב גודל זה הקבוצה החברתית מתחילה להפוך לבלתי יציבה ולהתפצל לקבוצות קטנות יותר.

"כדי להגדיל את השימושיות של רשתות צבאיות מבחינת עמידות, יכולת התאמה ויעילות, נדרשת הבנה עמוקה לגבי הדרך בה רשתות מתפקדות, הן אצלנו והן אצל האויב", כך טוען דר' ברוס ווסט, מדען בכיר בלשכת המחקר של צבא ארה"ב, כך לפי phys.org. 

החוקרים הצליחו להוכיח את התאוריה של דנבאר ולהדגים כי ברשתות בגודל מסוים יש העברת מידע טובה יותר מאשר באחרות, וגודל רשת של עד 150 איש הוא האופטימלי לשיתוף מידע פנימי.

החוקרים טוענים שהמספר 150 נובע מדינמיקות פנימיות של התארגנות פנימית ברשת מורכבת בתוך מערכת חברתית.

על בסיס תאוריה זו, החוקרים גם טוענים שהפגנה שקטה עלולה להפוך למהומה כתוצאה מפעולה של מספר קטן של מסיתים, כאשר המספר 150 הוא הפגיע ביותר לשינוי כזה.

ההבנה כיצד המידע זורם בתוך קבוצות בגדלים שונים, מנותח על ידן ומתקבל או נדחה על ידן, הוא חיוני לאימון צוותים.

ממצאי המחקר פורסמו ב- Proceedings of the National Academy of Sciences.