שיתוף מידע בזמן קורונה – האם הטכנולוגיות אכן עובדות?

שיתוף מידע בזמן קורונה – האם הטכנולוגיות אכן עובדות?

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

מידע הוא כוח. בהתמודדות עם מגיפת הקורונה, תיאום הדוק ושיתוף מידע ונתונים בין כל המגזרים הם הכרחיים. ארגוני ניהול חירום, סוכנויות ביטחון הציבור, קהילות רפואיות, המגזר הפרטי והממשלה – כולם חייבים לשתף מידע ביניהם. 

לא רק בישראל מתמודדים עם בעיות שיתוף הנתונים בנושא. בארה"ב, מינהל המדע והטכנולוגיה של המחלקה לביטחון המולדת (DHS S&T) פיתח את פלטפורמת RISP לשיתוף מידע אזורי במטרה לספק מודעות מצב אזורית ברחבי ארה"ב.

הפלטפורמה מאפשרת למשתמשים לשתף פעולה ולשתף מידע בכל הרמות, מהמקומית עד הפדראלית. בדרך כלל משתמשים בה בשילוב לוחות מעקב במטרה לסייע למשתמשים לקבל החלטות קריטיות לגבי תנועת סחורות ופריסת משאבים בשטח.

מאז פרוץ מגיפת הקורונה, הפלטפורמה משמשת לזיהוי סטטוסים של משאבים וצרכים, לקיבוץ משאבים יחד וכן לפריסת משאבים במקומות בהם הדרישה הדחופה ביותר.

ה-RISP פותחה כדי לספק מודעות מצב אזורית ושיתוף מידע לפני, במהלך ואחרי אסונות, לדוגמא רעידות אדמה. בשנים האחרונות נוצלו יכולות הפלטפורמה לתמיכה בתגובה לאסון על ידי הקונסורציום האמריקאי CUSEC העוסק בתגובה לרעידות אדמה. 

לאור העובדה שיכולות רבות של הפלטפורמה הן אוטומטיות – הצגה ודיווח על הפסקות חשמל לפי מחוזות, לדוגמא, המדינות בארה"ב מסוגלות לשלב נתונים ודוחות מה-RISP לתוך הכלים הקיימים אצלן לניהול ארועים ומודעות מצב. כך מנהלי החירום יכולים לחסוך את הזמן הנדרש לאיסוף מידע ממקורות מרובים ולהקדיש אותו לתיאום ומשלוח משאבים לאזורים הנפגעים, כך לפי govtech.com.

ביפן, מערכת האונליין HER-SYS לניהול מידע על חולי קורונה בצורה אינטגרטיבית הושקה על ידי הממשלה המרכזית במאי אבל קצב היישום שלה ברחבי המדינה איטי. 

עיכובים ביישום חלו במחוזות שהיו צריכים להחליף את התוכניות הקיימות בתוכנית החדשה. המשמעות היא שתוכנית צבירת הנתונים בקנה מידה לאומי ביפן עדיין לא מיושמת כהלכה לגבי הקורונה, כאשר כבר חלפה חצי שנה מאז התגלה ביפן המקרה המאומת הראשון, ב-16 בינואר, כך לפי mainichi.jp.