כעת כל אחד יוכל לדעת מיקום מצלמות מעקב 

This post is also available in: English (אנגלית)

גורמי אכיפת החוק בארה"ב נשענים יותר ויותר על אמצעים כמו תוכנות זיהוי פנים, ניתוח וידאו מבוסס בינה מלאכותית וקוראי לוחיות זיהוי. ברחבי ארה"ב פועלות 50 מיליון מצלמות אבטחה, אחת לכל שישה אנשים – יחס גבוה יותר מאשר בסין – כך לפי Precise Security. מאגר הנתונים של ה-FBI מכיל יותר מ-641 מיליון תמונות. חברת Axon, הספקית הגדולה ביותר של מצלמות גוף בארה"ב, מסרה לאחרונה למשקיעים כי היא מכוונת לשוק בהיקף של $11 מיליארד.

בישראל גוברת הקריאה לצמצם את המעקב אחרי אזרחים בכל הקשור לזיהוי חולי קורונה על ידי איכון השב"כ.

אבל מאגר נתונים חדש בארה"ב חושף את רשת המעקב הרחבה בה משתמשות רשויות האכיפה במדינה כדי לפקח על האזרחים.

אטלס המעקב, ה-Atlas of Surveillance, יוזמה משותפת של הקרן EFF וסטודנטים מאוניברסיטת נבאדה רינו, ממפה למעלה מ-5300 מקרים של טכנולוגיות מעקב שנפרסו על ידי רשויות מדינתיות ומחלקות משטרה מקומיות ברחבי ארה"ב.

הפרויקט הראשון מסוגו הוא מאגר נתונים מבוסס חוכמת ההמונים, שנאסף על ידי ה-EFF ומאות סטודנטים, והוא עושה שימוש במידע ציבורי כדי למפות את השימוש בטכנולוגיות מעקב במדינה.

המאגר החדש ייחודי בכך שהוא ממפה את השימוש ב-12 כלים שונים – ביניהם זיהוי פנים, קוראי לוחיות רישוי, מצלמות גוף, מגדלים סלולריים מזויפים, מאתרי ירי ורחפנים – בקרב כ-4000 מחלקות משטרה. בדרך זו המאגר מציג תמונה כוללת של לפחות 5300 מקרים של טכנולוגיות מעקב שפרוסות ברחבי המדינה.

מאגר הנתונים עדיין רחוק מלהיות מלא אך הוא מעודכן בקביעות. ה-EFF החליטה לפרסם אותו כבר עכשיו לאור החשיפות של טכנולוגיות מעקב בגלי המחאה האחרונים בארה"ב נגד הברוטליות של המשטרה.

"אנשים משתתפים במחאה, ומבחניים במצלמות גוף, במשאיות מוזרות שנוסעות מסביב עם ציוד יוצא דופן, רחפנים שטסים באוויר", כך מסר ל-businesswireinsider.com דייב מאאס, חוקר בכיר ב-EFF ומרצה אורח באוניברסיטת נבאדה רינו, העומד בראש הפרויקט. "כשהם בחוץ ברחוב ומגיעים ליותר אינטראקציות עם המשטרה, אנשים מתחילים להבין שיש משמעות לטכנולוגיה".

עם ההתמקדות של דעת הקהל בארה"ב בשיטור, גובר הלחץ גם על החברות שמספקות את טכנולוגיות המעקב לטפל בפגמים במוצרים שלהן או לנתק קשרים עם רשויות האכיפה לגמרי. בחודש האחרון, חברות כמו אמזון, מיקרוסופט ו-IBM נכנעו לדרישות העובדים שלהם ופעילי פרטיות והסכימו לעצור את המכירות של אמצעי זיהוי הפנים שלהן לגורמי אכיפת החוק.