מנמ"רית עיריית תל-אביב: משבר הקורונה שיקף הצורך המיידי בהאצת טכנולוגיות נוספות של העיר החכמה – כעת נדרשת התגייסות ממשלתית
This post is also available in: 
English (אנגלית)
הטכנולוגיות כבר כאן, ניתן להשיג פריצה משמעותית של טכנולוגיות העיר החכמה בישראל, טוענת ליאורה שכטר, מנהלת אגף מחשוב ומערכות מידע בעיריית תל-אביב.
הפיכתן של הערים למרכזים דיגיטליים מחוברים באה לידי ביטוי כבר מספר שנים בישראל וברחבי העולם, עם ישום מגוון טכנולוגיות מתקדמות של העיר החכמה. השינוי בא לידי ביטוי בכל התחומים המוניציפליים – החל מביטחון הציבור, דרך תשתיות ובקרת תנועה, תעסוקה, תברואה, הגנת הסביבה ועוד.
טכנולוגיות חיישנים ומצלמות, ביג דאטה, בינה מלאכותית, מחשוב מתקדם, וידאו אנליטיקס, שליטה ובקרה, כלים בלתי מאוישים, IoT ועוד – כולן מגויסות לטובת העיר החכמה.
ההיבטים הטכנולוגיים של העיר החכמה והחדשנות בתחום יהיו חלק מהנושאים ב-InnoTech Expo Tel Aviv 2020 – הארוע המוביל בישראל לחדשנות, סייבר ו-HLS, שעורכת חברת iHLS בנובמבר 2020. הכירו את חברי ועדת ההיגוי. להרשמה
בראיון מיוחד לאתר iHLS, מתארת ליאורה שכטר, מנהלת אגף מחשוב ומערכות מידע בעיריית תל-אביב, תמונת מצב של העיר החכמה בעיר בינלאומית כמו תל-אביב, ומשקפת את זמינות הטכנולוגיות והדרישה הגוברת לחדשנות לצד הסרבול של התהליכים הממסדיים.
מערכות העיר החכמה בתל אביב נשענות על טכנולוגיות של מיטב החברות העולמיות. תשתיות התוכנה מבוססות על מיקרוסופט, חלק גדול מפעילויות האבטחה מבוססות על טכנולוגיות של צ'קפוינט, סיסקו היא ספקית טכנולוגיות התקשורת ועוד.
אחד ההיבטים החשובים הוא ביטחון הציבור בעיר. רתימת אמצעי העיר החכמה להגנת התושבים כוללת מערך מצלמות, חיישנים, לחצני מצוקה המחוברים למרכז השליטה הביטחונית שבעיר. זיהוי ארועים מבוסס כיום על אנליטיקה בסיסית הנמצאת על המצלמות. "לצד האנליטיקה החכמה והזיהוי האוטומטי, יש הקפדה על שמירה על פרטיות", מדגישה שכטר.
האם כלים בלתי מאוישים מופעלים למשימות ביטחון וניהול עיר? לדברי שכטר, התחום עדיין בשלבי התחלה. בשדה הניסויים לעיר חכמה בעתידים מתבצעים ניסויים בשימוש ברחפנים לצורך אבטחה, שינוע סחורות, ועוד, בעזרת תחנות עגינה בין השאר, בשיתוף הסטארטאפ ParaZero המתמחה בפתרונות לבטיחות רחפנים.
יחד עם זאת, מדגישה שכטר: "האתגר המרכזי אינו טכנולוגי אלא הגדרת רגולציה ופרוטוקול שיאפשרו טיסה מעבר לטווח הראייה".
האם מגיפת הקורונה היתה הזדמנות חד-פעמית להאיץ את תהליכי העיר החכמה? לטענת שכטר, המשבר המתמשך השפיע בעיקר בהיבטים של כלים ניהוליים לשליטה במתרחש בעיר וקבלת מודעות מצב מיידית לגבי מצב הקורונה, באמצעות לוחות מחוונים חדשים שמדווחים לאגפי העירייה, תצוגות שמונגשות לציבור, ועוד. בין השאר מוצגים כיום פריסת עסקים עם תו סגול, מספר חולים מאומתים, מבודדי בית ברחבי העיר, מספרי פניות למוקד 106 בנושא הקורונה ועוד.
מימד חשוב של העיר החכמה הוא הקשר עם התושב. החזון הוא לספק לכל תושב שירות מותאם אישית, פרואקטיבי ובעל ערך מוסף. מועדון התושבים דיגיתל שהוקם לפי עקרונות אלה לפני חמש שנים מונה כיום מעל 230,000 תושבים, ובימים אלה משיקים את אפליקציית דיגיתל.
ההתאמה האישית לכל תושב מכוונת לתחומי ההתעניינות, קבוצת גיל וכו', ושייכות לתת-קהילה כגון הורים לילדים קטנים, בעלי כלבים וכו'. אפליקציות נוספות שמחברות בין האזרח לרשות הן אפליקציית 106 לשיתוף הציבור בקבלת החלטות ודיווח על מפגעים, אפליקציית חופי הים ועוד.
בהיבט של ניהול העיר, בימים אלה מתקיים פיילוט של אנליטיקה לומדת, המכוון לזיהוי ארועים תפעוליים (פח גולש, מפגע בכביש וכו'). יש רצון למנף פתרונות חכמים שיגיעו מהאקוסיסטם של הסטארטאפים.
לסיכום, אומרת שכטר, "ישנם היבטים בחזון העיר החכמה שכבר פועלים בשטח – שירות פרואקטיבי ואישי לתושב, ניהול עיר באמצעות אנליטיקות ומידע בזמן אמת שמאפשרים תגובה מהירה ועוד. אבל היבטים חשובים כמו תחבורה חכמה, מיקרומוביליטי וכו' מושפעים מאוד ממשרדי הממשלה הרלוונטיים, וכל עוד לא יהיו סיוע ומעורבות אמיתית ברמה הממשלתית, יהיה קשה להתקדם ברמה העירונית".
מעוניינים ללמוד עוד על סייבר? השתתפו ב-iHLS InnoTech Expo Tel Aviv – ארוע החדשנות והטכנולוגיות הגדול בישראל בתחום HLS וסייבר – ב-18-19 בנובמבר, 2020 באקספו תל אביב, ביתן 2.
