אגוזי: ארה"ב וטורקיה, וההצעה שאי אפשר לסרב לה

This post is also available in: English (אנגלית)

מאת אריה אגוזי

המצב באזור, במקרה זה היחסים המתוחים בין וושינגטון ואנקרה, יוצר תרחישים מוזרים: ממשלת טורקיה ביקשה מארה"ב לפרוס סוללות הגנה אווירית מסוג פטריוט בגבולה הדרומי של טורקיה בעקבות המתיחות במחוז אידליב שבצפון סוריה.

המהלך גרם למומחים רבים להרים גבה בניסיון להבין את משמעות הבקשה. פליאתם נובעת מהעובדה שטורקיה פרסה מערכות הגנה אווירית S-400 מתוצרת רוסיה ומתכננת לרכוש מערכות נוספות.

רכישת ה-S-400 עוררה את חמתה של וושינטון, שבתגובה ביטלה את מכירת מטוסי הקרב F-35 לטורקיה.

מומחה ישראלי העריך שארה"ב הועמדה במצב כמעט בלתי אפשרי: "ממשלת טורקיה ירקה בפניה של ארה"ב באמצעות רכישת הטילים מתוצרת רוסיה. התגובה היתה מהירה. אבל המציאות בימים אלה מורכבת מאוד, והדבר מאלץ את ארה"ב לקחת שני צעדים לאחור. כאשר נשק גרעיני מוצב על אדמת טורקיה, לא ניתן לסרב לבקשה לטילי פטריוט".

המומחה הישראלי הוסיף כי המצב "המשוגע" בו טורקיה חברה בנאט"ו בשעה שהיא רוכשת מערכות מתוצרת רוסית וממשיכה לחפש מערכות מתוצרת סין מאלץ כעת את ארה"ב לרכך את עמדתה כלפי אנקרה.

 טל ענבר, אנליסט ביטחון ישראלי, טוען כי ה-S-300 ו-S-400 מעולם לא הוכחו בפעולה אמיתית. "בנוסף, ה-S-400 בטורקיה אינם מבצעיים, לכן אנקרה ביקשה את הפטריוט".

מספר הפצצות הגרעיניות האמריקאיות המאוחסנות כיום באירופה במסגרת נאט"ו מוערך בכ-160 עד 240, מתוכן 50 עד 90 מאוחסנות בבסיס אינצ'רליק שבטורקיה. אין נשק גרעיני אמריקאי בבריטניה וצרפת, למרות שהן חברות בנאט"ו, בגלל העובדה שלשתי מדינות אלה יש ארסנל גרעיני משלהן.

שיתוף גרעיני החל בשנות ה-1960 משתי סיבות עיקריות – להוכיח את המחויבות האמריקאית למדינות האירופיות החברות בנאט"ו ולבלום כל תוכניתמקומית לפיתוח נשק כזה.

הנשק הגרעיני האמריקאי המאוחסן כיום באירופה ובטורקיה הוא פצצות B61. עוצמת הפיצוץ שלהן ניתנת להתאמה בין 0.3 ל-340 קילוטון, כך שניתן להשתמש בהן הן ברמה הטקטית והן ברמה האסטרטגית. אבל לפי אסטרטגיית ההרתעה הנוכחית של נאט"ו הן מיועדות רק לשימוש טקטי. "בניגוד לשנים קודמות, כשהנשק הגרעיני האמריקאי הותקן כראשי נפץ על גבי טילים בליסטיים, פצצות ה-B61 מיועדת להינשא על ידי מטוסים בלבד", אומר החוקר.

האחריות לתחזוקה ולשמירה של הפצצות הגרעיניות האמריקאיות המאוחסנות באירופה בימי שלום מוטלת על חיל האוויר האמריקאי, וקודי ההיתר לפעולה נמצאים בשליטה האמריקאית. בשעת חירום או עם פרוץ מלחמה, ארסנל זה יותקן על מטוסים של המדיניות בהן אוחסן, אבל ישאר תחת השליטה והבקרה של חיל האוויר האמריקאי בתיאום עם נאט"ו.

בחודש שעבר, ביקש נשיא טורקיה ארדואן תמיכה נוספת מבנות בריתו בנאט"ו ובאיחוד האירופי על רקע המלחמה בסוריה והקרבות באידליב, ולנוכח משבר הפליטים המתפתח בגבול טורקיה-יוון.

ארדואן טס לבריסל לדיונים עם מנהיגי האיחוד האירופי ונאט"ו לאחר המתיחות שהתעוררה בעקבות גורלם של עשרות אלפי הפליטים שמנסים להיכנס ליוון, החברה באיחוד האירופי, לאחר שטורקיה אמרה בחודש שעבר שתפסיק להחזיקם על אדמתה.

כך שנראה שארה"ב מצאה את עצמה במצב שבו למרות המתיחות, היא תיאלץ לפרוס סוללות פטריוט PAC-3 בטורקיה, בסמוך ל-S-400 מתוצרת רוסיה.