טכנולוגיית הגנה – דרך דו-סטרית
This post is also available in: 
English (אנגלית)
אריה אגוזי
הטכנולוגיה נעה בשני הכיוונים – לעתים היא נעה מהאוויר לקרקע ולעתים מהקרקע לאוויר. הכיוון אינו חשוב. מה שחשוב הוא הצורך המבצעי הבהול שלעתים עולה מכיוון מאוד לא צפוי, פשוטו כמשמעו. מסוקים באזורי קרב רבים המוגדרים כאזורים "בעצימות נמוכה", מיורטים על ידי כלי הנשק הפשוטים ביותר כמו טילי כתף ישנים מסוג RPG או כל טיל לא-מונחה אחר היכול לנוע בקו ישר לטווח קצר. מטרה ישירה, ללא חיישנים, מסוק מיורט.
שתי מערכות הגנה אקטיביות ישראליות, המתוכננות להגן על טנקים ועל נגמ"שים מטילים ופגזים, אולי יומרו בקרוב על מנת להגן על מסוקים. כיוון הפיתוח הוא הגיוני, אך ידרוש הרבה הקטנה רבה וטכנולוגיות מתקדמות אחרות.
הדחף לפתח מערכות הגנה חדשות למסוקים נובעת מהצלחתן של מערכות דומות אשר פותחו למשימות קרקע. מערכת "מעיל רוח" של רפאל ו"חץ דורבן" של התעשייה הצבאית יוצרות רדיוס מוגן סביב הרכב בו איומים נכנסים מיורטים ומובסים. כאשר מזוהה איום ודאי, המערכת שולחת את המיירט אשר מסית את הטיל או הפגז כך שהוא אינו פוגע במטרה. שתי המערכות עושות שימוש במערכות רדאר על מנת לאתר ולזהות את האיומים.
בעוד שמסוקי חיל האוויר הישראלי עושים שימוש בלוחמה אלקטרונית נגד טילים, יש צורך להגן עליהם מפני נשק כמו טילי RPG, טילים אשר הצליחו ליירט מסוקים רבים בעיראק, סומליה ואפגניסטן.
שתי החברות אישרו שישנן "מחשבות" על פיתוח גרסאות של המערכות אשר יותאמו למסוקים, אך שתי החברות נמנעו מלפרט, אך מקורות אומרים שהעניין מגיע מכיוון מספר חילות אוויר זרים אשר נתקלו באותה הבעיה.
המרה של המערכות ידרוש צמצום בגודלן ושינוי באופן בו המיירטים נשלחים על מנת להביס את האיום המגיע. זו אינה משימה קלה, במיוחד משום המשקל של מערכת שכזו, אך ככל שגדלים מיניאטוריים שוברים שיאים כל חודש, המשימה נראית יותר ברת-השגה.
