מה תעשה ארצות הברית אם תאותגר ע"י ישראל בתקיפת מתקני הגרעין האיראנים?

מה תעשה ארצות הברית אם תאותגר ע"י ישראל בתקיפת מתקני הגרעין האיראנים?

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

 10599148_s

אם ישראל תנחית מהלומה על מתקני הנשק הגרעיני האיראניים, האינטרס האמריקני העליון יהיה להניא את המשטר האיראני מבנייה מחודשת של יכולתה הגרעינית – לא הענשת ישראל או בידודה. על וושינגטון לאותת לאיראן שעל אף התנגדותה החזקה לתקיפה ישראלית, היא תתמוך בישראל לאחר התקפה כזו ותפעיל לחץ נוסף על האיראנים.

לפחות אחת המטרות של הנשיא אובמה בביקורו האחרון בישראל הייתה כנראה קבלת הסכמתה של ישראל לא לתקוף את מתקני הגרעין של משטר המהפכה באיראן ללא הסכמה אמריקאית. ממשל אובמה מעוניין מאד למנוע התקפה כזו מצד ישראל.

רבים מניחים שאם ישראל תאתגר את ארה"ב על ידי תקיפת איראן ללא הסכמה אמריקאית, ארצות הברית תצטרף לגינוי הבינלאומי על ישראל, חלקית כדי לשכנע את המשטר האיראני ויתר העולם המוסלמי כי ארה"ב אינה שותפה להתקפה, וחלקית בתגובה לכך שישראל יוצרת בעיות גדולות לארה"ב ע"י אי ציות לדרישותיה.

אף כי אפשרי שזו אכן תהיה התגובה האמריקאית, האינטרס הלאומי האמריקאי העליון מכתיב למעשה הליכה בכיוון ההפוך. אפילו אם ההתקפה הישראלית תתבצע כמתוכנן, הנזק הפיזי למתקני הגרעין של אירן יהיה כנראה ניתן לתיקון תוך שישה חודשים עד שנה. עקב כך, העניין החשוב ביותר עבור ארה"ב לאחר הפעולה הישראלית יהיה להניא את המשטר האיראני מחידוש תוכנית הגרעין שלה.

גינוי ישראל יהיה בלתי מועיל, כיוון שהוא יעודד את איראן להסיק שהם עשויים לבנות מחדש את מתקני בלי שתהיינה לכך משמעויות חמורות. מצד שני, תמיכה בישראל תהיה עדות לנחישות הבינלאומית למנוע הקמה מחדש של תוכנית הגרעין האיראנית. אם נוסיף זאת להשהיית שיקום המתקנים ועלותו כתוצאה מההתקפה הישראלית, עדות זו תוכל להטות את מאזן הדעות בתוך המשטר האיראני נגד תוכנית הגרעין.

האופן האחר בו תוצאת התקפה ישראלית מוגבלת על איראן עשויה להוביל לקץ המרוץ האיראני לנשק גרעיני הוא אם ההתקפה תוביל בעקיפין להתקוממות עממית שתפיל את משטר המהפכה השולט כעת באיראן.

יש תמיכה ציבורית נרחבת באיראן לתוכנית הגרעין האיראנית, שלטענתם אינה תוכנית פיתוח נשק גרעיני. אבל כפי שדווח על ידי Michael Ledeen, מספר משאלי דעת קהל שנערכו מעידים שרוב גדול של האירנים הם בעד סיום המאמצים להשגת נשק גרעיני כדי לשים קץ לסנקציות הכלכליות נגד איראן.

אם מתקני ייצור הנשק הגרעיני יותקפו על ידי ישראל, יהיו לאיראנים מניעים נוגדים. מצד אחד, הם פטריוטים ותומכים בזכותה של ארצם לתוכנית אנרגיה גרעינית. מצד שני, רבים התפכחו מהמשטר ויש להם נטייה להאשים אותו על כל הדברים הרעים שעלולים לקרות.

כנראה שהגורם החשוב ביותר שיקבע אם תהיה התקוממות עממית שהמשטר לא יוכל להתגבר עליה הוא התפיסה של העם לגבי הצלחת או כישלון ההתקוממות. האיראנים, כמו מרבית בני האדם, רוצים לוודא שהם בצד המנצח, וקיימת אמונה נרחבת שהתקוממות תצליח רק אם תהיה לה תמיכה בינלאומית. אם ארצות הברית והמדינות הלא-מוסלמיות יסרבו לגנות את ישראל על תקיפת מתקני הגרעין האיראניים – ויאמרו במקום זאת שההתקפה הואצה על ידי ה"צפצוף" על האו"ם על ידי המשטר המהפכני באיראן ואיומיו "למחוק את ישראל מהמפה" – הציבור האיראני יכול להגיע למסקנה  שתהיה תמיכה בינלאומית במשטר חדש באיראן. מצד שני, גינוי בינלאומי לישראל ייראה כתמיכה זרה במשטר המהפכה, וירפה את ידיהם של מי שעושים מאמצים להפילו.

מה שיקרה למחרת תקיפה ישראלית אפשרית עשוי גם להשפיע על התפיסה הפנימית בתוך איראן לגבי כוחו של המשטר. המשטר ניסה עד כה להרתיע התקפות על ידי איום בפעולת תגמול דרמטית נגד ישראל וארה"ב. זה עשוי להיות מסוכן מאד – ובמקרים מסוימים אולי בלתי אפשר – עבור המשטר להגשים איומים אלו, ובמקרה בו היא לא תנהג כך, היא תיראה חלשה מדי להחזיק בשלטון. לארה"ב יש כמובן עניין חזק בהרתעת תקיפות תגמול על נכסיה ובעלות הברית שלה באזור. אבל יש לה גם עניין בהגבלת פעולת תגמול אלימה נגד ישראל, בגלל שהיא לא מעוניינת לתת לעימות לצאת מכלל שליטה, וכיוון שיש לה מחויבות כללית למנוע איומים על ביטחונה הלאומי של ישראל.

מכל הסיבות הללו יש עניין אמריקאי ברור, למחרת התקפה ישראלית, לשלוח להנהגה האיראנית מסר בזו הלשון: "אנו התנגדנו וניסינו למנוע את ההתקפה הישראלית, אבל אתם הבאתם אותה על עצמכם על ידי אי ציות לאו"ם ואיומיכם למחוק את ישראל מעל פני האדמה. על כן אין לכם זכות לקחת את חייהם של חפים מפשע, או לגרום לסכנת מלחמה על ידי פעולת תגמול אלימה נגד ישראל, ארצות הברית או כל מדינה אחרת עבור צעדים שננקטו כדי למנוע בניית כלי נשק אטומיים על ידכם. אנו נפעל כדי להגן על כל מי שאתם תאיימו עליו בהתקפה."

קיימת סיבה נוספת מדוע האינטרס האמריקאי יכתיב הימנעות מגינוי התקפה ישראלית שארה"ב התנגדה לה: על ארצות הברית להיות עקבית במסרים שלה.

כרגע, וושינגטון אומרת ש"כל האופציות הן על השולחן", כשהיא מתכוונת על ידי כך להגיד שאם כל יתר המאמצים ייכשלו בעצירת המאמץ הגרעיני האיראני, וושינגטון  תשקול בעצמה הנחתת מכה צבאית. כך ארה"ב אומרת שבנסיבות מסוימות זה יהיה לגיטימי להפציץ אץ מתקני התוכנית הגרעינית של איראן.

אם ישראל תתקוף, וושינגטון עשויה לבקר את המהלך כבלתי נחוץ – זה בבירור עניין של שיפוט – אך כיצד תוכל לומר שהפעולה ישראלית הייתה בלתי הולמת אם היא עצמה הבטיחה לעשות את אותו הדבר – רק טוב יותר – אם וכאשר הדבר יידרש?

זה מוביל לשאלה נוספת. מה תאמר ארה"ב אם ישראל הייתה שואלת באופן פרטי: "אנו יודעים שאתם חושבים שאנו לא צריכים לתקוף את מתקני נשק הגרעין האיראניים, ואנו בהחלט לא נעשה זאת אם אפשר להמשיך ולנסות אמצעים אחרים, אבל מה תעשו אם אנו נחליט שהביטחון הלאומי שלנו דורש מאתנו לא להמתין יותר לפני תקיפה?

עבור ישראל, התקפה על מתקני הגרעין האיראניים תהיה הרבה פחות מסוכנת אם היא תדע שארה"ב תעמוד לצידה למחרת. ולמהלומה היה סיכוי טוב יותר של הצלחה בסופו של דבר אם הדיפלומטיה האמריקאית הייתה נלקחת בחשבון במניעת האיראנים לבנייה חוזרת של יכולת גרעינית.

יתר על כן, אם אפשר היה לאותת על כך לאיראנים – כלומר, אם איראן הייתה מקבלת הודעה שעם הופעת מכה ישראלית ארה"ב תגבה את ישראל – איראן הייתה לוקחת את האפשרות של התקפה ישראלית ביתר רצינות, וזה, מצידו, יכול היה למנוע את הצורך בהנחתת המכה, על ידי מיקוד ההנהגה האיראנית בצורך לשאת ולתת על סיום דיפלומאטי של המשבר. כנראה שנשאר זמן מועט בלבד כדי שאפשרות זו תהיה אפקטיבית, אבל עדיין יש סיכוי.

בנוסף, הבטחה אמריקאית לתמוך בישראל לאחר מהלומה בלתי מאושרת עשויה אפילו להשפיע בכיוון של מניעת המהלומה הישראלית, כיוון שהבטחה כזו הייתה מגדילה את נכונותה של ישראל להאמין שהיא יכולה לתמוך בארה"ב למניעת פצצה איראנית אם ישראל תימנע מפעולה.

אין עדות פומבית לכך שממשלת ארה"ב אכן נדרשה לשאלות אלו, אם במסגרת דיון עם ישראל או מאחורי דלתיים סגורות. זה נראה כפער רציני במדיניות האמריקאית בנוגע לסכסוך האיראני.


מאת ד"ר מקס זינגר, מרכז בגין – סאדאת למחקרים אסטרטגיים

ד"ר מקס זינגר הוא בין מייסדי Hudson Institute  ועמית מחקר בכיר במרכז בגין – סאדאת למחקרים אסטרטגיים. הוא מתמחה במדיניות הביטחון של ארה"ב, יחסי ישראל- ארה"ב, ותכנון אסטרטגי ארוך טווח.