Home גיאו-מרחבי GPS נשק זה מטשטש את הגבול בין רחפן לטיל

נשק זה מטשטש את הגבול בין רחפן לטיל

image provided by pixabay
Representational image of a missile

This post is also available in: English (אנגלית)

מערכי ההגנה האווירית המודרניים מאלצים מערכות תקיפה להתפתח במהירות. אמצעי לחימה שבעבר נשענו על שהייה ממושכת ושליטה רציפה של מפעיל נדרשים כיום להגיע לטווחים ארוכים יותר, לשאת מטענים כבדים יותר ולשרוד בסביבות רוויות שיבוש וחיישני הגנה אווירית. התוצאה היא התכנסות הדרגתית בין חימוש משוטט לבין טילי שיוט — תהליך המונע מניסיון מבצעי בשדה הקרב יותר מאשר ממחזורי פיתוח ארוכים.

הגרסה העדכנית של מערכת הנשק האוקראינית "רוטה" משקפת היטב את השינוי הזה. המערכת, שהוצגה במקור כחימוש משוטט, עברה כעת עיבוד מחדש והפכה לטיל ארוך־טווח בסגנון טיל שיוט בתצורת Block 2 החדשה. השדרוג מרחיב משמעותית את תפקידה, ומעביר אותה מקונספט טקטי של "שהייה ותקיפה" לפלטפורמה המסוגלת לבצע תקיפות עומק מדויקות.

על פי דיווח של NextGenDefense, השינוי הבולט ביותר הוא בטווח. התצורה החדשה מאריכה את הטווח ליותר מ־450 קילומטרים, תוך נשיאת ראש קרב גדול בהרבה במשקל של כ־250 קילוגרמים. שילוב זה מקרב את המערכת ליכולות של טילי שיוט קונבנציונליים מבחינת אפקטיביות, אך שומר על מאפיינים תכנוניים המזוהים עם מערכות בלתי מאוישות. הטווח המוגדל מאפשר שיגור מאזורים שמחוץ למעטפת ההגנה של היריב, ומפחית סיכון לפלטפורמות השיגור ולמפעילים.

גם השרידות עמדה במוקד השדרוג. גוף הטיל עוצב מחדש כדי לצמצם חתימה מכ"מית, ולשפר את יכולתו לחדור למרחב אווירי מוגן. כנפיים מתקפלות מאפשרות שיגור ממערכות מכולתיות, תומכות בפריסה מבוזרת ומפחיתות תלות בתשתיות שיגור קבועות. גמישות זו מתיישבת עם תפיסות עדכניות של כוח תקיפה נייד וקשה לאיתור.

תחום ההנחיה והאוטונומיה מייצג קפיצת מדרגה נוספת. במקום להסתמך אך ורק על ניווט לווייני, התצורה החדשה עושה שימוש בבינה מלאכותית מובנית לניהול לוגיקת ההנחיה עם ההתקרבות למטרה. המערכת מסוגלת לעבור בין מצבי הנחיה שונים, וכך לשמור על דיוק גם כאשר אותות GPS משובשים. יכולת זו משקפת לקחים שנלמדו מפעולה בסביבות אלקטרומגנטיות מאוימות במיוחד.

לשדרוגים תרמה גם שותפות בינלאומית, בעיקר עם ארצות הברית וספרד. יכולות ניווט עמידות ללוחמה אלקטרונית פותחו יחד עם שותפים בעלי ניסיון בתנאי הפרעה קשים, ובמקביל שולבה תוכנת אוטונומיה מתקדמת לשיפור קבלת ההחלטות על גבי הפלטפורמה. שילוב זה מפחית את הצורך בשליטה חיצונית רציפה לאחר השיגור.

מנקודת מבט ביטחונית, התפתחות המערכת מדגישה מגמה רחבה יותר: אמצעי לחימה זמינים וברי יכולת הרחבה סופגים יכולות שבעבר היו שמורות לטילי שיוט יוקרתיים בלבד. מערכות מסוג זה מציעות איזון בין עלות, טווח ואוטונומיה, והופכות לאטרקטיביות לפעילות מתמשכת — ולא רק לתקיפות נקודתיות יקרות־ערך.

גרסאות קודמות של הכלי הבלתי מאויש כבר הופעלו בלחימה, וניסויים נוספים בגרסה המשודרגת צפויים בעתיד. עדיין לא ברור אם המערכת תיכנס לשירות רחב, אך פיתוחה ממחיש כיצד לחימה בעולם האמיתי מאיצה את הפיכת החימוש המשוטט לנשק תקיפה אוטונומי ארוך־טווח, המטשטש יותר ויותר את הגבול בין רחפן לטיל.