This post is also available in:
English (אנגלית)
מטוסים נשלטים מרחוק הפכו לבעלי יכולות מתקדמות יותר ויותר, אך רוב התכנונים עדיין משאירים את הטייס במרחק מהכלי. גם כאשר מותקנות מצלמות על הסיפון, החוויה מתמקדת בדרך כלל בצילום אווירי חלק ואסתטי, ולא בטיסה פעילה מנקודת מבטו של המטוס עצמו. עבור חובבנים המחפשים תחושת שליטה, מודעות וחיבור עמוקים יותר, הפער הזה נותר ברובו ללא מענה.
פלטפורמת שלט־רחוק חדשה מבקשת לשנות זאת באמצעות הצבת הטייס "בתוך" המטוס. ה־X-Wing Fighter, שהוצג בתערוכת CES 2026, הוא כלי טיס נשלט מרחוק בעל יכולת המראה ונחיתה אנכית (VTOL), שתוכנן סביב חוויית טיסה בגוף ראשון. במקום להתייחס למצלמה כתוספת פסיבית, המערכת הופכת אותה לממשק המרכזי בין הטייס לכלי, והטיסה עצמה הופכת לחוויה אימרסיבית בזמן אמת.
בלב התכנון נמצאת מצלמה קדמית המשדרת וידאו חי ישירות למשקפי FPV. כך מתקבלת תצוגת "תא טייס" רציפה במהלך ההמראה, המעבר לטיסה אופקית והטיסה קדימה. המערכת כוללת גם מעקב אחר תנועות הראש, המאפשר לטייס להביט סביב באופן טבעי בזמן הטיסה, במקום להסתמך על זוויות צילום קבועות. התוצאה קרובה יותר להטסת כלי טיס מאשר להפעלת רחפן מהקרקע.
על פי דיווח של Interesting Engineering, המודעות המצבית משופרת עוד יותר באמצעות פונקציית מכ"ם מובנית. במהלך טיסות קבוצתיות, המכ"ם מאפשר לזהות ולעקוב אחר כלי טיס אחרים במרחב האווירי, ותומך בטיסה במבנה ובתרחישי קרב מדומים. מספר משתמשים יכולים לטוס יחד, לחלוק סביבה וירטואלית משותפת וליצור אינטראקציה החורגת מקרבה אקראית בלבד.
אמצעי השליטה נותרו מוכרים. ההטסה מתבצעת באמצעות משדר RC סטנדרטי, השומר על התחושה הטקטילית והדיוק שטייסי תחביב מנוסים מצפים להם. אין בקר ייעודי או ממשק מפושט, מה שמחזק את מיצוב הפלטפורמה ככלי תחביב רציני ולא כצעצוע צרכני. משקפי ה־FPV משמשים גם כאמצעי הקלטה, ומתעדים את הטיסה ישירות מנקודת מבטו של הטייס — ללא צורך במצלמות חיצוניות.
מנקודת מבט ביטחונית וביטחון פנים, העקרונות שבבסיס המערכת ראויים לציון. טיסה בגוף ראשון, תצוגה מונעת־תנועת־ראש ומודעות מצבית משותפת משקפים אלמנטים מוכרים מעולמות ההכשרה בתעופה צבאית ובהפעלת מערכות בלתי מאוישות. אף שהפלטפורמה מיועדת לשימוש אזרחי, טכנולוגיות דומות מהוות רכיב מרכזי באימון מפעילים, בשיתופי פעולה אדם–מכונה ובסביבות סימולציה שבהן אימרסיביות ותפיסה מרחבית הן קריטיות.
המערכת עברה כמה שנות פיתוח ושיפור, עם עדכונים מחזוריים שהתבססו על ניסויים ומשוב משתמשים. תוכניות עתידיות כוללות הרחבת יכולות תחרותיות, כגון מחווני פגיעה גלויים ומערכות ניקוד, שיתמכו בסימולציות קרב אווירי מובנות.
באמצעות העדפת חוויית הטיסה והמודעות של הטייס על פני הפקת תוצרים קולנועיים, המערכת משקפת שינוי בתפיסת התכנון של כלי טיס נשלטים מרחוק. היא מרמזת כי השלב הבא באבולוציה של תעופת התחביב עשוי להתמקד פחות במה שהמטוס מצלם — ויותר בתחושה של להטיס אותו.
