מהקרקע לשמיים: מערכת הלהביור מקבלת יכולות נגד רחפנים

Representational image of a flamethrower

This post is also available in: English (אנגלית)

כוחות רוסיים נתקלים יותר ויותר באיום של רחפנים קטנים וזולים, המסוגלים לאתר, לעקוב ולפגוע במטרות משוריינות בדיוק מפתיע. שינוי זה במאפייני הלחימה מפעיל לחץ על מערכות נשק ותיקות שלא תוכננו להתמודד עם איום אווירי מתמשך. בתגובה, רוסיה החלה לפרוס גרסאות מעודכנות של אחת ממערכות הלהביור (flamethrower) הכבדות הידועות ביותר שלה, TOS-1A, המצוידת כעת ביכולות משופרות נגד רחפנים.

המערכת, המבוססת על שלדת טנק T-72, היא משגר רקטות קצר־טווח בעל רש"ק תרמובארי, שנועד להציף עמדות מבוצרות וכוחות מסתתרים. מטח מלא מסוגל לכסות שטח של כ־40 אלף מ״ר בתוך שניות, וליצור גל הדף עוצמתי המסוגל להשמיד בונקרים, תעלות וכלים משוריינים קלים. עם זאת, גודלה, ערכה ושימושיה בקו החזית הפכו אותה למטרה המועדפת על רחפני FPV אוקראיניים.

כדי להתמודד עם פגיעוּת זו, המשלוח החדש כולל תוספות ייעודיות נגד רחפנים. למרות שלא פורסמו פרטים רשמיים, יחידות בשטח משלבות בשנים האחרונות מקלטי התראה מבוססי מכ״ם, מודולי לוחמה אלקטרונית ו"כלובי" מיגון מאולתרים על פלטפורמות משוריינות. נראה כי השדרוגים החדשים ממשיכים קו זה, המבוסס על לקחים שנצברו משנתיים של לחימה רוויית רחפנים. על פי הדיווחים, המערכות עברו מבחני שדה שבחנו אמינות מכנית, דיוק מערכת בקרת־האש ועמידות בתנאי שטח ומזג אוויר משתנים.

על פי דיווח של Interesting Engineering, למרות סיווגה כ"להביור", המערכת מתפקדת למעשה כמשגר רקטות ייעודי לתמיכה קרובה. השריון הכבד מאפשר לה לפעול בקרבה יחסית לכוחות התקפה, בניגוד למערכות רקטיות רב־קניות רגילות. גורמים רוסיים מדגישים תדיר את השימוש בה בתקיפת קווי הגנה או עמדות פיקוד אוקראיניות, אם כי אימות עצמאי מוגבל. גרסה מודרנית נוספת, המבוססת על פלטפורמת טנק T-80, נמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים וצפויה להציע אוטומציה משופרת וטווח גדול יותר.

עבור גופי ביטחון וצבא ברחבי העולם, השדרוגים מדגישים מגמה רחבה יותר: מערכות כבדות שתוכננו ללחימה קרקעית מסורתית עוברות התאמה מואצת כדי לשרוד בזירה הנשלטת על ידי רחפנים קטנים. בין אם מדובר בכלים משוריינים, הגנת בסיסים או תשתיות קריטיות — שילוב יכולות נגד רחפנים הופך מיתרון אפשרי לדרישה בסיסית.

המערכת נותרת אחד מסמלי הזירה הרוסית המוכרים ביותר — והשדרוגים החדשים ממחישים שגם מערכות ותיקות חייבות להתפתח כדי לשמור על רלוונטיות בעידן של שדה קרב רווי רחפנים.