ג’ל אבץ עשוי להאיץ את התאוששות חיילים מפציעות קרב

This post is also available in: English (אנגלית)

חוקרים מאוניברסיטת טקסס בארלינגטון בוחנים גישה חדשה לשיפור ההתאוששות מפגיעות נפץ בשדה הקרב באמצעות אבץ. מטרת המחקר היא לפתח שיטה שתגן על רקמות השריר הפגועות ותסייע בשיקומן, ובכך להפחית את ההשפעות ארוכות הטווח של הטראומה.

פגיעות נפץ, הנפוצות בקרב, עלולות לגרום לנזק חמור בשריר ובעצמות. בעוד שהתערבויות רפואיות מיידיות כמו חוסמי דם (tourniquets) וחבישות מצילות חיים, הן לעיתים תורמות לנזק משני לרקמות. זרימת דם מוגבלת ואחריה reperfusion (חזרת זרימת דם מחומצנת לפתע) עלולה להחמיר את השמדת השריר וליצור מכשול משמעותי להתאוששות מלאה.

צוות UT Arlington, הכולל מומחים בתחום הסיעוד וההנדסה הביולוגית, חוקר האם ניתן להשתמש בג’ל המכיל אבץ כדי למזער את הנזק המשני ולקדם את ההחלמה. לאבץ תפקיד ידוע בשיקום שריר, אך מינון מדויק חיוני למניעת רעילות. החוקרים מתכננים להשתמש בג’לטין מתקרילואיל (gelatin methacryloyl) חומר מאושר על ידי ה-FDA,  כשיטת אספקה כדי לחקור את השפעת האבץ על שיקום השריר לאחר פציעה.

על ידי שילוב תובנות מרפואת טראומה וממדעי החומרים, המחקר מבקש לזהות דרך בטוחה ויעילה ליישם אבץ ישירות על שריר פגוע. אם השיטה תצליח, היא עשויה למזער אובדן רקמות לאחר פגיעות נפץ ולהאיץ את ההתאוששות התפקודית.

המחקר מהווה חלק מ-TRC4  (Trauma Research and Combat Casualty Care Collaborative) של מערכת אוניברסיטת UT, המתמקד בשיפור טיפול טראומה לחיילים ואזרחים כאחד. פגיעות נפץ מהוות חלק ניכר מהטראומה הקרבית, והניצולים לעיתים נאלצים לעבור שיקום ממושך וסובלים מנכות ארוכת טווח.

על פי דיווח של Interesting Engineering, מעבר ליישומים צבאיים, החוקרים סבורים כי השיטה עשויה להועיל גם לאזרחים הסובלים מפגיעות שריר קשות, כתוצאה מתאונות דרכים, פגיעות ספורט או אסונות טבע, לדוגמא. המטרה היא לפתח טיפול מעשי שניתן ליישם ישירות על הרקמה הפגועה, להפחית נזק כתוצאה מאיסכמיה-רה-פרפוזיה ולתמוך בתהליכי השיקום הטבעיים של הגוף.

אם המחקר יאשר את הפוטנציאל ההגנתי והמשקם של האבץ, הוא עשוי לייצג פריצת דרך ברפואה קרבית ובטיפול טראומה דחוף, ולהציע התאוששות מהירה ותוצאות משופרות לחולים עם פגיעות שריר קשות.