This post is also available in:
English (אנגלית)
Never Mine הינה בוגרת מרכז החדשנות INNOFENSE (אינופנס) שמפעילה iHLS בשיתוף עם משרד הביטחון. תוכנית האצה ייחודית זו מסירה עבור יזמים את החסמים לאקוסיסטם הטכנולוגי, והופכת אותם לחברות בשלות ומובילות תוך חיבור למשקיעים הנכונים ומובילה למיזמים טכנולוגיים דואליים במגזרים האזרחי והביטחוני. מטרת התוכנית היא חיזוק הקשר בין השוק האזרחי והשוק הביטחוני באמצעות פיתוח משותף של הטכנולוגיות, ובכך לקדם ולשפר את הטמעתן בשני השווקים.
ביותר מ־64 מדינות ברחבי העולם, מוקשים ושרידי תחמושת שלא התפוצצו ממשיכים להוות איום שקט הקבור מתחת לשדות, יערות ואזורים עירוניים. החל מאוקראינה, שבה 180,000 קמ"ר של אדמות ממוקשות, דרך וייטנאם, קמבודיה ואפגניסטן, ועד לישראל, שבה 215 קמ"ר של קרקע מזוהמת במוקשים — הסכנה נותרת בעינה גם עשורים לאחר תום המלחמות. אך האתגר המרכזי איננו רק איתור חומרי הנפץ, אלא גם היכולת לבצע זאת בצורה בטוחה, יעילה ומדויקת. הטכנולוגיות הקיימות כיום איטיות מאוד, תלויות בכוח אדם רב, ולעיתים קרובות אינן יעילות כאשר מדובר במוקשים מפלסטיק או במוקשים הקבורים בעומק רב.
זו בדיוק הבעיה ש־Never Mine פותרת. הסטארטאפ מפתח טכנולוגיה חדשנית לשינוי מהותי של הדרך שבה מאתרים ומפנים מוקשים וחומרי נפץ. המערכת פורצת הדרך מבוססת על טכנולוגיה שפותחה לראשונה בעקבות אסון צ’רנוביל ואלגוריתם ייחודי, ומאפשרת זיהוי חתימות כימיות של חומרי נפץ בדיוק ובמהירות יוצאי דופן, עד דיוק של 99%.
איך זה עובד
הפתרון שהחברה מציעה מבוסס על מערכת גילוי המשתמשת בגנרטור נויטרונים, הניתנת להתקנה על מגוון פלטפורמות. כאשר הגנרטור משגר אלומת נויטרונים, האלומה פוגעת בחומרים כימיים שמהם מורכבים חומרי נפץ וגורם לקרינת גאמא להיפלט. קרינת גאמא זו היא ייחודית לכל יסוד כימי, כך שניתן לזהות את החומר הקבור באדמה. מה שמייחד את הפתרון של Never Mine הוא אלגוריתם שפותח ע"י החברה שמנתח בזמן אמת את פליטת הגאמא ומסוגל לזהות באופן מדויק את תרכובת חומר נפץ ללא תלות בחומר העוטף או בעומק ההטמנה (עד חצי מטר). במקביל, המערכת מחשבת את מיקומו המדויק של המוקש.
כאשר המערכת מותקנת על רחפן הטס בגובה של 20–30 מטרים מעל הקרקע, היא מסוגלת לסרוק קילומטר רבוע ביום — מהירות הגדולה פי מאות מהשיטות המקובלות, אשר נמשכות חודשים עבור שטח דומה. בנוסף לקיצור דרמטי בזמני העבודה, הפתרון משפר משמעותית את רמת הבטיחות — מאחר שהצוותים נשארים הרחק מאזורים שבהם עלול להתרחש פיצוץ.
המערכת גם מצמצמת באופן חד את שיעור ההתראות השגויות הודות ליכולת לזהות את החתימה הכימית המדויקת של חומרי הנפץ, ופועלת ביעילות גבוהה גם בסביבות צפופות, מורכבות או עירוניות.
תהליך הסריקה מורכב משני שלבים: סריקה ראשונית לאיתור מוקשים, ולאחר מכן סריקת אימות לאחר פינוי — המבטיחה ניקוי מוחלט של השטח.
יותר מרק גילוי מוקשים
הפוטנציאל של טכנולוגיית Never Mine רחב בהרבה משדות מוקשים בלבד. צבאות יכולים להשתמש בה לניטור גבולות ולאיתור הברחות של חומרי נפץ או סמים. מגזרים חקלאיים יוכלו לנצל את היכולת למדידת הרכב קרקע וחומרים מזינים — כלי עוצמתי לחקלאות מדויקת. ובתחום הפיתוח העירוני, במיוחד באזורים שבהם התרחשה לחימה והבנייה בהם אסורה עד שיוכח שהקרקע נקייה ממוקשים, הפתרון עשוי לשחרר קרקעות יקרות ערך לפיתוח מחדש.
רמות דיוק וגמישות יוצאות דופן
בבדיקות מעבדה הציגה מערכת Never Mine הסתברות של 99% לזיהוי חומרי נפץ גם בתנאי רעש רקע משמעותיים. זאת לעומת שיעורי דיוק של 40%–70% בלבד בטכנולוגיות קיימות. ניתן להתאים את המערכת לסביבות שונות על ידי שינוי גובה הסריקה, רוחב האלומה, עוצמת הפולסים ועומק החדירה — מה שהופך אותה לפתרון גמיש המתאים הן לשדות פתוחים והן לסביבות עירוניות.
צוות מנוסה
מאחורי Never Mine עומד צוות בעל עשרות שנות ניסיון: ארקדי פידלמן, מנכ"ל ומייסד שותף — בעל למעלה מ־40 שנות ניסיון כמרצה ומנהל מעבדות בהנדסת מכונות במכללה הטכנולוגית בבאר שבע ו־30 שנות כהונה כמנכ"ל חברת א.ל. אראל הנדסת מיזוג אויר בע"מ. יבגני גרבוב, סמנכ"ל טכנולוגיות — מהנדס מכונות ויועץ בכיר לשעבר לממשלת אוקראינה. פרופ’ ארז גלעד — ראש היחידה להנדסה גרעינית באוניברסיטת בן-גוריון. פרופ’ יורי זבולונוב — ראש המכון לביוכימיה באוקראינה, ראש צוות פיתוח של טכנולוגיה זו. כמו כן יושב ראש אקדמיה למדעים של ממשלת אוקראינה.
החברה השלימה בהצלחה ניסויי הוכחת היתכנות באתר צ’רנוביל, וכעת מגייסת מימון לניסויי אב־טיפוס בתנאי שטח אמיתיים, בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
בתקופה מתוחה כמו זו שאנחנו נמצאים בה כעת, סילוק מוקשים יעיל הוא בעל חשיבות אדירה, והטכנולוגיה של Never Mine עשויה למלא תפקיד מכריע. השילוב בין פיזיקה מתקדמת ליישום מבצעי חכם לא רק מנקה אדמות, הוא יכול להציל חיים.
למידע נוסף: [email protected]
