This post is also available in:
English (אנגלית)
במה שעשוי להיחשב לרגע מכונן בתחום הרובוטיקה הצבאית, כוחות אוקראיניים ביצעו תקיפה בשדה הקרב תוך שימוש בלעדי במערכות בלתי מאוישות – ללא פריסת חיילים בחזית. המבצע, שהתרחש באזור חרקיב, כלל פלטפורמות אוויריות וקרקעיות במטרה לקחת שבויים ולכבוש מחדש עמדות מבוצרות.
על פי הודעת הבריגדה השלישית הנפרדת לתקיפה של אוקראינה, שהובילה את המבצע, ההתקפה בוצעה באמצעות שילוב של כטב"מים מתאבדים מסוג FPV (First-Person View) ומערכות רובוטיות קרקעיות. המטרה הייתה להחליף את המעורבות האנושית הישירה במכונות הנשלטות מרחוק – מקרה נדיר שבו מערכות בלתי מאוישות מהוות את לב הפעולה ההתקפית, ולא רק תומכות בה.
ההתקפה נפתחה כאשר רובוט קרקעי נושא חומר נפץ תקף בונקר שהוחזק בידי כוחות רוסים. לאחר השמדת המבנה, מערכת קרקעית בלתי מאוישת נוספת התקדמה לעבר העמדה. לנוכח האיום המתמשך של תקיפות רובוטיות, הלוחמים הרוסים במקום נכנעו, על פי הדיווחים. הכוונה של חיילי האויב שנכנעו בוצעה באמצעות רחפנים אוויריים שסיפקו תצפית בזמן אמת והכוונה לעבר כוחות אוקראיניים.
הבריגדה שתכננה את הפעולה תיארה אותה כתקיפה הקרבית הידועה הראשונה שבוצעה באופן מלא על ידי מערכות בלתי מאוישות. בעוד שרכבים בלתי מאוישים משמשים כבר שנים למשימות סיור, לוגיסטיקה ונטרול חומרי נפץ, השימוש בהם ככוח תקיפה עיקרי – ללא ליווי חי"ר – מהווה תקדים בלחימה המודרנית.
מבצע זה ממחיש כיצד טכנולוגיות רובוטיות ומערכות שליטה מרחוק עוברות מתפקיד מסייע לתפקיד מרכזי בשדה הקרב. אוקראינה, הנמצאת בעימות ממושך ושוחק עם מגבלות בכוח אדם מסורתי, עושה שימוש נרחב בפלטפורמות רובוטיות וכלי טיס בלתי מאוישים – כולל רחפני FPV לפגיעות מדויקות, רכבים קרקעיים להובלת מטענים, ומערכות בינה מלאכותית לזיהוי מטרות.
למרות שהשלטונות האוקראיניים לא פרסמו את מספר השבויים או פרטים מדויקים על מיקום הפעולה, ההשלכות ברורות: מלחמה רובוטית חדלה מלהיות רעיון עתידי בלבד – והיא הופכת לחלק בלתי נפרד מתכנון צבאי מודרני. המבצע גם מצביע על פוטנציאל לשימוש בטכנולוגיות בלתי מאוישות לצמצום נפגעים, ביצוע תקיפות ממוקדות, ושמירה על לחץ מבצעי – מבלי לחשוף חיילים ישירות לסכנה.
עבור צבאות ומתכנני ביטחון ברחבי העולם, השימוש האוקראיני המעשי בלחימה רובוטית עשוי לסמן את המעבר משלב ניסיוני לשלב אינטגרטיבי בשדה הקרב.
